314
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במהרה בימינו ממש, אמן כן יהי רצוז. (משיחת ח"י אלול ה'תש?"ז
א, בסעודת היום דאחרון של פָסח ה'תש"אי סיפר כ"ק מו*ח אדמו"ר, שהחל משנת תרס"ו (שלשים ושש שנים) הונהג הסדר להתועד ברבים בעת הסעודה דאחש"פ, ובפרט -- התועדות הקשורה עם ,שמחת התמימים", שאביו, כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, אכל אז סעודה זו ביחד עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים בפעם הראשונה.
דברי רבותינו נשיאינו מדוייקים הם בתכלית הדיוק. ומזה שבחזרתו על דברי אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע שהישיבה הצליחה, דייק כ"ק מו"ח אדמו"ר לספר שדיבור הנ"ל הי' לאחרי אמירת המאמר ד"ה מלכא ומלכתא הוו יתבי, מובן שהצלחת הישיבה הנ"ל יש לה קשר לתוכן המאמר הנ"ל.
ב. מאמר הנ"ל או ,הנחה" שלו -- לא מצאתי לע"ע, אבל יש דרוש מכ"ק אדמו"ר הצ'צ' בד"ה זה, המבאר את סיפור הגמרא הנ"ל ע"ד החסידות (כדלקמן). וכן ישנם עוד מאמרים מרבותינו נשיאינו ד"ה ,מלכא ומלכתא"י, שכפי הנראה מיוסדים הם על דרוש הנ"ל של אדמו"ר הצ'"צ. ואשר לכן קרוב לומר, שגם המאמר שנאמר בעת הסעודה דאחש"פ תרס"ו הי' בתוכן זה.
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ. לקו"ש חי"ד ע' 314
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.