296

...זה לא כבר נזדמן בשיחה כאן להדגיש, אשר למרות שאמרו רז"ל בהנוגע ליוצא בצבא, שכנגד יצה"ר דברה תורה, שלכאורה תוכן הענין שכשיוצא בצבא יש להקל באיזה פרטים, הנה האמת הוא להיפך, .א. שהנמצא בצבא עליו להוסיף בעניני זהירות וקדושה, וכמ"ש והי' מחנך קדוש. ועוררתי בהנוגע למקור הקדושה הוא תוה"ק, כוונתי לקב"ע בלימודה. ואם בהנוגע לכל החילים הדברים האמורים, עאכו"כ לחברי הרבנות שהם צריכים להיות טופח ע"מ להטפיח. ותקותי שאף שמסיים במכתבו שכשישתחרר ממשמרתו יוכל שוב ללמוד יותר, ההדגשה היא בהמלה ,יותר", כיון שזמנו יהי' יותר ברשותו, אבל גם עתה יש לו קביעות עתים בכל יום בלימוד התורה, ובטח כיון שנודע לו ע"ד תורת החסידות, גם

שיעור בתורת החסידות ומשפיע גם על חבריו בכגון דא... (ממכתב ה' תערי, תעוי"ח)

6-2

מכתבו מיום ג' בכסלו, שנתאחר קצת דרך הילוכו, נתקבל. ומוסג"פ מאמר* שלמדו כאן ברבים בשבת מברכים חודש כסלו, היינו התחלת המאורעות של השבועות האחרונים, אשר בו ימצא מענה וגם השקפתי על כמה מהנקודות שנגע בהן במכתבו.

ורצוני להוסיף, אשר הגישה שבזמן מאורעות מיוחדים אין השעה מתאימה להשתדלות באותם הענינים אשר אודותם דובר במכתבינו הקודמים, מכתביו אלי והמענה שלי, מובן שאין היא נכונה לדעתי, ואדרבה. כי אם בימים כסדרם, כשהעולם כמנהגו נוהג, ענין התורה והמצוה חיוני הוא להפרט וכן להכלל דעמנו בני ישראל, על אחת כמה וכמה בשעת הפרעות בסדר החיים ופשיטא כשההפרעות הן עקריות ומשפיעות על עצם בעית הקיום.

ואופייניוות הן הוראות תורתנו**, אשר בצבא בעת מלחמה: א) אין על אנשי הצבא להתענות אפילו לא בתור תפלה לנצחון המלחמה -- כיון שזהו מחליש כח הגוף שעל ידו מתנהלת המלחמה, (אבל במקום זה: בעת מלחמה מקבלים ע"ע תענית להתענות לאחרי הנצחון והשלום). ב) צריך להוסיף קדושה במחנה הצבא, וגם שלא בעת מלחמה, נוסף על הנוהג בחיים הרגילים. במלים אחרות, אשר מצב של חירות דורש הוספה וזהירות יתרה בשמירת תורת חיים, שניתנה לנו על ידי ה' איש מלחמה ה' שמו, ובזה תלוי הנצחון