276

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ט

שופטים

שיחה לילדי מחנות קי\ שיי, יוס ג' פ' שופטים, ב' אלול, אחר תפלת המנחה, היתשל"ז.

[אמרו את הי"ב פסוקים ומאמרז"ל:].

הערות

1. *) נדפסו בחוברת ,י"ב פסוקים ומרז"ל* (ברוקלין, ה'תשלו).
1. ראה שבת (קיט, ב) במעלות הבל תשב"ר. דיה וקבל היהודים תרפ"ז (בס' המאמרים תשי"א ע' 180 ואילך) בעניז מפי עוללים ויונקים גו' להשבית אויב ומתנקם.
2. שזוהי כוונתם. אע"פ שאפילו נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה ה"ה מתברך עליי (ספרי הובא בפרש"י עה"פ תצא כד, יט) -- הרי אינו דומה לכשזהו בכוונה (נשמת המצוה -- תניא פל"ת). - ובנדו"ד, בקטנים וקטנות, ה"ז, לכאורה, עיקר -- שהרי מקיימים מצות בתור חינוך למצות, ולכאורה אין שייך חינוך (לכשיגדיל כו') כשאין יודע שמצוה בדבר (משא"כ כשיודע, אף שמקיימה רק מיראת הרצועה וכיו"ב). ולהעיר שע"פ הנ"ל צ"ל ידיעת הקטן שזוהי מצוה, משא"כ כוונתו -- שאפילו כוונה הפכית אינה מבטלת, כיון שזוהי מח' קטן. ויל"ע בל' אדה"ז שו"ע או"ח סשמ"ג, ס"ג. ואכ"מ.
3. עפמש'כ באגה"ק סי"ז -- יש להוסיף עוד שזוהי מצותו של הקב"ה.

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.