264

ב"ה, ימי חודש אלול חודש הרחמים, ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י. אל התלמידים ואל התלמידות שהשתתפו במבצע הצדקה ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

שמחתי להידיעה שמילאו בקשתי להיות שלוחי-מצוה למסור צדקה שלי וקשרו זה בענין של תורה, והוסיפו צדקה משלהם.

ואף על פי שבכל ענין של מצוה שיהודי עושה, אין מקום לתודה על זה מבשר ודם, שהרי עצם קיום המצוה ומילוי רצוז השם יתברך הוא השכר והאושר האמתי הכי גדול, וכמאמר חכמינו ז"ל: שכר מצוה מצוה,

אבל יש מקום לומר תודה בעד מילוי השליחות, ועל זה אביע תודתי רבה לכל אחד ואחת מהם. \

ובהזדמנות זו, כיון שנכנסנו לחודש אלול, כאן המקום להזכיר עוד הפעם על דבר סגולת ימי חודש זה, חודש הרחמים, שהוא הכנה לראש השנה ולכל השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, על פי ביאור הידוע של אדמו"ר הזקן:

משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו, ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם כו' ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.

וזהו ענין כל ימי חודש אלול, שאז מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מכריז ומודיע שהוא נמצא ,בשדה", וכל אחד ואחת יכולים לגשת אליו, בלי כל תנאים וקושיים והשתדלויות וכו

ולכאורה יש לשאול, מה הוא ענין זה של גישה אל המלך בשדה, כיון שאין לו דמות הגוף ואינו גוף ח"ו וכלשון הכתוב: כי לא ראיתם כל תמונה וגו',

הרי אדמו*ר הזקן ממשיך לבאר שענין גישה זו קשור בתפילה,

שתפילה בכלל ובפרט בימים אלה, הוא על דרך שנאמר: יאר ה' פניו אליך, פנים בפנים, המתפלל עומד נוכח פני המלך, כנ"ל במשל.

ומוסיף אשר בכדי שיהי" לזה קיום ואחיזה בפועל, צריך לבוא בעניני תורה וצדקה וחסד.