257
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במענה למכתבו מכ"ג ניסן, נעם לי לקרות בו אשר זה זמן שמתחזק עצמו ברחמי השי"ת, ואף שאינו מזכיר עד"ז, תקותי שעיין בספר תניא קדישא, שאין להתרשם ממה שבינתים היו עליות וירידות וכמ"ש ולאום מלאום יאמץ, יעוין שם כמסומן במפתח הנדפס בסופו.
ומה שמביא הפתגם בהנוגע לנסיונות, שנותנים לאדם כפי כחו, הרי זהו תוכן פתגם רז"ל לפום גמלא שיחנא, וביותר ביאור במד"ר עה"פ ה' צדיק (דוקא) יבחן (ב"ר פל"ב, ג) ובילקוט תהלים במקומו.
במה שמזכיר שכשלומד נזכר בגמרא ביבמות, בעשיית נחת רוח הנה ענין הנ"ל* הוא בהנוגע לקבלת שכר ע"י שעושים נח"ר, אבל גדולה מזו שמענו, והוא מיוסד על המאמרי* אך בצלם יתהלך איש, (תהלים לט ז) שהאומר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו, ויעיין ג"כ לקוטי דבורים*** לכ"ק מו"ח אדמו"ר, דברים נפלאים בזה.
בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג'מ זי"ע להמצטרך לו בכלל ולתלמוד תורה ביראת שמים (שזהו מהעיקרים בחיי בן ישיבה), תורת הנגלה ותורת החסידות, ביחוד. (ממכחב א' אייר תשייח) ₪ בי כנראה כוונתו ליבמות (צו, ב ושם).
6 %-2
הערות
- 1. **) ירושלמי שבת פ"א ה"ב. ***) כ' כסלו תרצ"ד, אות ה. ועִייג*כ רשימות הצ"צ (יהל אור) בתהלים שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ו'רו לקו"ש חי"ד ע' 257
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.