243
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ובזה ימצא ג"כ מענה כללי לכל אנ"ש שי' הנמצאים באוסטראליע ואינם פוסקים מלהתאונן על גורלם אשר'נדמה להם שהוא גורל מר להיות רחוקים ממקום פלוני או מאנשים פלונים,
אשר אין זה אלא מעצת היצר לבלבלם בעבודתם ולמונעם ממילוי תפקידם המוטל עליהם, שהטיל עליהם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שהוא הוא הנשמה בללית -- ועפ"י המבואר בדא"ח במדריגת כלל שלמעלה מן הפרטים גם כשהם מתכללים בהכלל.
ידוע פתגם אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אַז תמימים זיינען נרות להאיר, ומשמע מסתימת דברים אלו שזהו מהותם, ומזה למדנו כמה דברים, ושנים מהם: א) המדליק נר מנר אינו חסר עי"ז בנר שממנו הדליקו, ב) כיון שתפקיד נר זה הוא להאיר, וממלא תפקידו שמאיר, הרי זה עילוי שלו היותר גדול שיכול להיות, שממלא מצות הבורא אשר עי"ז מתחבר אתו, שזה פירוש מצוה -- צוותא וחיבור, וכמבואר בדא"ח בכמה מקומות.
מובן למדי די עלנטקייט וואָס מ'פילט אין אוסטראָליע, ובפרט כאשר נזכרים על הסביבה שהיו נמצאים בה כשהיו כלם ביחד בהקהל רב, וכזרוח השמש בצהרים שאז שרגא בטיהרא מאי אהני, אבל כנראה שאדרבה לא ה" זה אלא ענין הכנה בלבד כדי אַנצושעפן זיך מיט כוחות שיוכלו להאיר את החושך ולעשות את מקומם ומדינתם עתה למקום אורה זו תורה ודוקא עם המאור שבה זו תורת הדא"ח, שיפוצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל.
ובמילא זהו השכר היותר גדול שיכול להיות הן ברוחניות והן בגשמיות.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.