224
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נבהלתי לשאלתו כיון שעד עתה הורגל להתפלל בש"ק במתינות ובאריכות מעט אם ימשיך גם עתה או ח"ו כו'. ופשוט שאין זה גם בגדר שאלה,. לאחרי המבואר באריכות גדולה אודות עניז התפלה (שרק טורח ציבור מוציא מכלל זה, וכמאמר רז"ל ברבי עקיבא שכשהי' מתפלל בצבור ' כו' משא"כ כו' (ברכות לא, א)). ואין לי פירוש בשאלתו כי אם שבודאי באה כדי שתהי' לי הזדמנות לעוררו, אשר לא רק בש"ק יעשה כנ"ל אלא - מזמן לזמן -- גם בימות החול, כיון שגם ביום חול צריך לומר יום אחד בשבת כו', וביחוד -- שיש אומרים שזהו בכלל עשרת הדברות (יעוין רמב"ן שמות כח, ח: שמשם מוכח ג"כ שהכוונה גם ליום הש"ק), ובפרט שההשגחה עליונה עשתה אותו למשפיע על אחרים. וכדין טופח ע"מ להטפיח, הרי כדי שהאחרים יתפללו באריכות עכ"פ בשבת צריכה להיות הוספה בזה במשפיע,
ופשוט... (ממכתב טו*ב כסלו תשט"ז)
6-2
א. באחת ההתועדויות דפורים' סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר בימי אדמו"ר הזקן הי' חסיד א', איש פשוט ביותר, עד שספק אם ידע פירוש המלות שבמקומות הקשים שבתפלה, ומ"מ התפלל באריכות, גם בימי החול, שחרית מנחה וערבית.
בתפלתו ה" ניכר אשר איננה מן השפה ולחוץ, נאַר ער האַט געדאַווענט, און געדאַווענט עד מיצוי הנפש. והחסידים התפלאו על זה.
כששאלוהו, ענה: איך ווייס נאָר אשר שמעתי מהרבי (כוונתו לאדמו"ר הזקן): ,זכור ושמור בדיבור אחד -- בכל דיבור צריך לזכור ולשמור את ה,אחד"".
ב. יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפלה
-- הרי סיפור הנ"ל הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה,
הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (שבדבר הוי' שמים נעשו גו)
ישנו ה,אחד", הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל מ' שנים רצופות, וארז"ל אשר בארבעין שנין קאי אדעתא דרביי".
(משיחת פורים, תשח"י)
הערות
- 1. תרצ*"ו, אטוואצק.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ג'תתקסח לקו"ש חי"ד ע' 224
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.