200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בעל התולדות הנדפס בהתמים וכו' וכו'. ואחכה לבשו"ט בזה, (ממכתב ג' תמוז תשי*ב)
... שקו"ט במ"ש אדמו"ר הזקן בהל' שמירת גוף ונפש סו"ס זיין וז"ל: לא ישתה משקה מזוגין שעבר עליהם הלילה אחר שנמזגו במים והוא שלנו בכלי מתכות או כלי נתר (ואצ"ל מים עצמן שעבר עליהם הלילה בכלי המתכות) לתרץ: א) מה שבעיה"ק הוא מהנמנעות להזהר בזה, כי המים שבחצרות נשמרים מכלי מתכות. ב) מה שהקשו ע"ז מכמה מקומות בש"ס.
והנה מכ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א) לא שמעתי בזה. ובהצעת כת"ר הנני לענות חלקי עד"ז.
א) רצה ליישב מנהג עיה"ק ע"י פ" חדש בדברי אדה", שאין כוונתו לאסור שתית מים שעבר עליהם הלילה בכלי מתכות, אלא שבא בהמשך לדין הקודם ע"ד משקין מזוגין. ומוסיף רבינו שאם המים לנו בכלי מתכות ואח"ב נמזגו בהם משקין ואח"כ עבר עליהם הלילה כ"ש שאסורין.
ומה שצ"ע לפענ"ד בפי' זה: א) העיקר חסר בדברי רבנו. ובפרט שבסעיף זה מפרט דבריו, שלכן הוסיף כמה תיבות על לשון הש"ס. ב) הול"ל: ואצ"ל אם המים בפני עצמז עבר כו', כי מלשונו משמק שהוא דין במים עצמן. ג) מנ"ל לרבנו דין מחודש כזה; כי בש"ס לא הוזכרו מים כלל. ועל כרחך צ"ל משום דס"ל דמים עלולים לרוח רעה יותר משאר משקין, וראי' מדינים שהובאו שם סעיף ד' שהם רק במים, ולכן ג"כ דוקא משקין מזוגין אסורין מפני המים שבתוכם, וא"כ הרי ,אצ"ל" זה צריך להיות אעיקר הדין, היינו שאין לשתות מים שלנו בכלי מתכות. והנה בסי שו"ת בני ציוז ס"י סקי'א (למהר"ד שפירא בירות"ו) רוצה לפרש דברי אדה"ז, אשר
הערות
- 200. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש א'תרפג לקו"ש חי"ד ע' 200
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.