184
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולפ'ז י"ל דשייכות שם מעין עשיית המצות, וע"ד מעין ודוגמא המצות שיהיו לעת"ל .. וזהו"ע כיבוד או"א מה שמכניס את האבות לג"ע כו'".
[וי"ל שזהו גם פירוש הפנימי בדברי הרמב"ם": כך אמרו* חכמים הראשונים העוה"ב כו' אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה. הרי נתברר לך שאין שם גוף (שמפרש עוה"ב דמרז"ל זה -- ג"ע5) .. וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו .. והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה* בעטרה שעטרה לו אמו .. כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה. ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו השכינה שיודעים ומשיגיו מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.
די"ל שכוונתו -- שבג"ע ב' ענינים: ,עטרותיהן בראשיהן" -- שעטרה היא על הראש ומקיפו, הידיעה מצד אור הסוכ"ע, שהוא בחי' מקיף עליהן'י: נהניץ מזיו השכינה .. שיודעין ומשיגין* כו'", שזהו מה שעולין מדרגא לדרגא בהשגת התורה, שהוא באופן פנימי"].
ועפ"ז, שגם בג"ע שייך (עכ"פ) ,מעין עשיית המצות', נמצא שעכ"פ ,צ'ג'" אין להם מנוחה -- גם מצד ה,פעלו" דמצות -- אפילו בג"ע. (משיחת כ' מנ"א תעשל"ה)
הערות
- 1. 1-4 לקוטי הוספות / ה' מנחם"אב שיחות
- 3. הל' תשובה פ"ח ה"ב.
- 4. ברכות יז, א.
- 65. שלא כדעת הרמב"ן (בשער הגמול שלו) דקאי על תחה"מ.
- 6. שה"ש ג, יא. וי"ל שכוונת הרמב"ם לפי' המשנה שבסוף תענית, דכתוב זה מדבר (כפרש"י שם) בהקב"ה וכנס"י [ועפ*ז תובן ראית הרמב"ם מכתוב זה, דכפשוטו הרי יל"פ ,עטרה" כפשוטה].
- 7. כמ"ש באגה"ק (סי"ז): ,ועטרותיהם בראשיהם .. עטרה היא בחי' מקיף וסובב".
- 8. עייז רמב"ם בסופו: יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם -- ג' דרגות. ולהעיר מתחלתו (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב): בשעה שיתבונן כוי ויראה מהן חכמתו כו' ומתאוה כו' לידע כו'. ואכ"מ.
- 9. ויש בזה ב' דרגות: ,נהנין מאותו זיו שלא ישיגו כ"כ, אבל הצדיקים שזכו ניזונין עד שישיגו השגה שלמה" (זח'א (במהנ"ע) תולדות קלה, רע"ב).
- 0. משא"כ צדיקים סתם -- ולכן נקט הגירסא (ופי') בלקוטי הש"ס -- ח"ח, דכולם בכלל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.