177

פירוש הבעש"ט: כל נשמה יש לה שליחות שבשבילה ירדה למטה. וזהו יצא אדם לפעלו, שיציאת האדם, היינו: ירידת הנשמה למטה, היא ,לפעלו", לקיים את השליחות. ולעבודתו עדי ערב -- שעל האדם לידע, שהוא צריך ומוכרח להשלים קיום השליחות ,עדי ערב" בעוד שיש זמן לעשות *.

ובסיום ד"ה זה מביא פירוש כ"ק אדמו"ר הזקן עה"פ: יצא אדם לפעלו, כאשר יהודי מתחיל עבודתו בעבודת הבורא באופן דקבלת עול -- ,לפעלו" - עי"ז נעשה ,ולעבודתו עדי ערב", שיש לו עריבות ומתיקות בעבודתו, ומביאה לו שמחה גדולה ותענוג.

וע"פ הידוע< שהפירושים שבפסוק אחד יש להם קשר ושייכות זל"ז - ייל בנדו"ד, שע"י קיום ההוראה דיצא אדם לפעלו גו' כפי פירוש הבעש"ט ואדה"ז, מגיעים להשכר דיצא אדם לפעלו גו' כפי פירוש האריז"ל.

יו"ד, שייכות המיוחדת של ג' פירושים הנ"ל -- כ"א למי שאמרו - להאריז"ל הבעש"ט ואדמוה"ז ייל בדא"פ:

כתהאריז"ל מבארים בעיקר את היחודים וכו', העילוי שבעולמות העליונים שנעשה ע'י העבודה דלמטה; עיקר הסברתה של תורת החסידות הוא -- בענין ואופן העבודה שבעולם הזה ובפרטיות דוקא ובהתחלקות דוקא (ובגודל המעלה שבזה).

ובתורת החסידות גופא הפרש בין תורת החסידות הכללית לתורת חסידות חב"ד, כבמ"ש ב"ק מו"ח אדמו"ר* (בד"ה יצא אדם, שם"): הבעש"ט ביאר אשר כל יהודי (אפילו הפשוט שבפשוטים) יכול וצריך להיות עובד ה'; ואדמוה"ז ביאר (והורה את הדרך) איך לעבוד את ה.

וע"פ הנ"ל י"ל בעניז ג' הפירושים שבפסוק יצא אדם לפעלו גו"

פירוש הבעש"ט -- שכל אחד צריך ומוכרח לקיים את השליחות ,עדי ערב" -- הוא בהתאם להענין שכל יהודי יכול וצריך להיות עובד ה';

פירוש אדה"ז -- שע"י התחלת העבודה בקב"ע נעשה עריבות ומתיקות (שהוא הדרך בעבודה) -- הוא בהתאם לההוראה איך לעבוד את ה/

ופירוש האריזיל -- ,בעולם שלאחר .. עולין ממדרי' למדרי' כו" - הוא בהתאם להמבואר בקבלה בענין העילוי שבעולמות עליונים שנעשה ע"י העבודה למטה,

שע"י קיום ההוראה דיצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב כפי פירוש הבעש"ט ואדמוה"ז -- מגיעים להשכר דיצא אדם לפעלו, ד,עולין ממדריי למדרי' ומישיבה לישיבה".