173

שיחה א

ה' מנחם אב

בקשר למה שדובר (בההתועדות דיום ג' שהוכפל בו כי טוב ער"ח מנ"א) ע'ד השתדלות מיוחדת לסיים מסכתות במשך ט' הימים שמר"ח מנ"א -- וכן ע'ד לימוד בתורת האריז"ל ביום ההילולא שלו (אשר יום זה (ד' מנ"א) הוא ערב יום ההילולא שלו, ובפרט -- שעתה כבר לאחר חצות היום', ובזמן רעווא דרעווין').

-- הנה בלקוטי הש"ס להאריז"ל: מבאר מרז"ל ,ת"ח*: אין להם מנוחה כו'" שבסיום מס' ברכות (מס' הראשונה שבש"ס) -- ועד"ז בסיום מס' מו"קי, שע"פ ביאור זה יתיישבו כמה קושיות ודיוקים שבמאמר זה, כדלקמןז.

א איתא בסוף ברכות*': ,אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר: ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון".

והקשה המהרש"א: הרי ,עוה"ב שזוכין לו הת"ח הוא כולו מנוחה כמ"ש* ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי כו" -- וא"כ איך אפ"ל ש,ת"ח אין להם מנוחה כו' ולא בעוה"ב"?

גם צלה"ב: לפני זה המאמר (,ת"ח אין להם מנוחה וכו'") איתא שם: ,היוצא מבית הכנסת ונכנס לביהמ"ד ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה (וגם זה נלמד שם מאותו הכתוב וכדמסיים) שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון" -- ומזה שאומר ,היוצא" סתם, היינו אף מי שאינו ת"ח,

*3) בשל"ה בהקדמה (יז, א). עמק המלך שער הדיקנא פ"ח (סא, ג). ועוד. אוה"ת ואתחנן (עי סז), המשך תרס"ו (ע' יב): צדיקים אין להם כו'. נתבאר בארוכה לקמן ח'ב.

*4) בבבלי אבל לא בירוש' (אף שהובא מרז"ל עד"ז בירוש' שביעית ספ"ד). וביארו באחרונים שי"ל -- שבבבלי הודגש יותר הענין דילכו מחיל אל חיל שהיו עולים אח"כ ללמוד תורה בא"י ועד שר"ז התענה מאה תעניות כו' (ב"מ פה, סע"א).

7 הלשון במס' מו"ק היא ,כל היוצא מבית הכנסת לביהמ"ד ומביהמ"ד לביהכ"נ". ולכאורה י"ל הכוונה: שלומד בביהמ"ד כל היום עד שבא זמן תפלה ואז הוא יוצא מביהמ"ד לביהכ"נ (ויוקשה ענין ד,כל* היוצא -- נוסף על הדוחק גדול לומר שמדבר רק בזה שתורתו אומנתו!). אבל במס' ברכות -- שאינו מוסיף ומביהמ"ד לביהכ"נ -- משמע שמדבר גם בבעלי עסק.

וכן מוכרת בשו"ע אדה"ז סקנ"ה, שמביא מאמר זה [,וכל היוצא מביהכ"ג לביהמ"ד כו'"] בהמשך למ"ש לפנ"ז ,לקבוע אותה מיד אחר התפלה קודם שילך לעסקיו". ועפ"ז יל"פ במו"ק הוא"ו ד,ומביהמ"ד* -- וא"ו המחלק (במקום או). ועייג'כ פרשיי שם.