160

100 לקוטי אלקים גו' מכתב אלקים" *:, ולוחות האחרונות היו רק <מכתב אלקים", אבל הלוחות עצמם היו מעשה ידי משה::. וזוהי גם הסיבה לההפרש בפעולתם בישראל ובעולם:

בלוחות הראשונות ארז"ל : ש;אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל . . אין כל אומה ולשון שולטת בהן", אמנם בנתינתם של הלוחות האחרונות נתחדש ענין היגיעה בתורה. והיינו דמ" צד לוחות הראשונות מקבלים בנ"י את התורה כמו שהיא נמשכת מלמעלה, בבחי' אור ישר, ובהגילוי מלמעלה הרי לוחות הראשונות הם נעלים מלוחות האחרונות; אבל ע"י הלוחות האחרונות נתחדש ענין העבודה ויגיעה בתורה בכח עצמה בבחי' אור חוזר, שדוקא עי"ז ממשיך ממדריגה עליונה יותר בתורה מדרגא הנמשכת מצ"ע. ולכן דוקא בשמח"ת (שהוא הסיום דמ"ת שביוהכ"פ '), הוא עיקר השמחה על התורה.

וה והנה בדרושים הג"ל ?9 מבואר עוד ביאור בטעם הקביעות של שמח'ית בשמע"צ -- מצד לוחות שניות :

לוחות הראשונות הם כנגד בח" צדיקים, דבעת נתינתם עמדו בנ"י במדרי' צדיקים דכתיב:י ,ויחן שם

\ואת הברכה ג

ישראל כו' כאיש אחד", והקדימו נעשה לנשמע:י ובעת שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן:י; אבל לוחות האחרונות הן כנגד בחי' בע"ת. כי בעת קבלתם היו בנ"י בבחי' בע"ת. ולכן נקבעה השמחה דוקא על נתינת התורה שהיתה ביוהכ"פ לבחי' בע"תי כי עיקר השמחה ויתרונה הוא דוקא מקירוב הבא אחר הריחוק.

וגם זה עולה בקנה אחד עם המבואר לעיל, דשמח"ת הוא דוקא מצד ,גמרה של תורה" באופן של לימוד ויגיעה ולא ע"י מתנה מלמעלה - ובהקדים ביאור ההפרש בין צדיק לבע"ת *י, שהוא בשתים: א) בעבודת האדם בעצמו ועם עצמו, ב) בפעולת עבודתו בעולם :

א) בעבודת עצמו: עבודת הצדיק היא, כמו שהאלקים עשה את האדם ישר יי -- ועבודה זו היא מצד טבעו, כי יהודי אינו יכול בטבעו להיות נפרד מאלקות, וצדיק שאין בו שליטת (וההעלם ע"י) היצר, עבודתו היא מצד טבעו [וגם מצד השבועה שמלמע' ,תהי צדיק" *:] ;

משא"כ בע"ת שחטא ופגם ועבר

3 שבת קמו, חיב קצג, ב.

4 ראה בזה לקו"ש ה"ט 9' 634 ע' 6. לקו"ש ח'יי ע' 84 ואילך, ובהנסמן שםי

6 ספיג דנדה (ל, סע"ב). וגם שבועה מל' שביעה, היעו שנותנים לו כחות מל" מעלה שיהי' צדיק (ראה קיצורים והערות לתגיא ס"ע גז ואילך).