136
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
156 לקוטי ועפ"ז מובן מה שהביא רש"י הראיי מתיבת ,הלוך" לאחר ,זכור שמור", כי כוונתו של רש"י כאן היא להביא ראי' מ,הלוך" שנאמר לאחרי ,שמורל שהוא נאמר בתור ציווי * (וכמו ,הלוך ודברת" *י, +הלוך וקראת" יי, ועוד :) 1 לי הלוך יי זה הרי הוא בסדר פסוקי תנ"ך לאחרי ,זכור" ו,שמור" : ;זכור* בספר שמות, ,שמור" בספר דברים, ו,הלוך* (בל' של ציווי) בנביאים.
ג. אבל עדיין צלה"ב :
א) למה צריך רש"י להביא (' ראיות .זכור שמור הלוך", שגם ציווי אפשר שיבוא בל' של מקור, ואינו מסתפק באחת או שתים מהראיות 1
ב) מכיון ש,זכור ושמור" כבר נאמרו בתורה לפנ"ז כמ"פ, בענין של ציווי, הו"ל לרש"י להקדים ולפרש שם כי
9 משא"כ לפי' המפרשים דלעיל מתאים גם ,הלוך* דפ' נח, כנ"ל, כי גם שם הוא בל' מקור (תמידית).
0) ש"ב כד, יב.
1) ירמי' ב, ב.
2 ישעי' לח, ה. ועוד בכ"מ בירמי" : ג יב יג א, יז, יט יט, א, כח, יג לה ב. לה, ב. יג לט, טז. --- כנסמן בקורקונדנציא.
הטעם שהובא בההתועדות ובפנים השיחה בפירוש ב' פסוקים הנ"ל (והשאר בתיבות ,ועוד") : הפסוק שבש"ב -- כי בו גאמר +הלוך* בפעם הראשונה בענין ציווי. הפסוק שבירמי' -- להזכיר זכותן של ישראל (שהזמן (דעשייית) גרמא).
3 ועפ"ז יומתק מה שרש"י כאן מביא גם הראי" מתיבת ,הלוך", דלכאו" מכיון שמביא כאן ,זכור", וב,זכור" הרי כבר הביא רש"י תיבת ,הלוך" אין הכרח להביאו גם כאן,
אלא שכונתו כאן להביא ראי' מתיבת .הלוך" הנאמר בציוי, משא"ב כפ' יתרו שם ראה בהערה הבאה.
וילךֶג
אף שהם לשון של מקור הכוונה בהם היא ציווי + ; ואם בפסוקים אלו הרי"ז
4 ומה שפרש"י כבפ' בא (שם) ,למד שמזכירין יצי*ימ בכל יום". ובפ' יתרו ,ל
(גו"א. באר יצחק. ועוד. וראה רא"ם שם) שכוונתו בזה לומר הטעם מה שנאמר הציוי בל' של מקור. ואין לומר שכוגתו של רשיי היא לפרש גם זה שאף שנא' בל' מקור כוונתן ציוזי, שהרי א) לא כ' רש"י למד שמזכירין יצי"מ ובכל יום ; ב) מביא (ביתרו) הפסוקים -אכול ושתו" (ישעי' מב, יג) .הלוך ובכה* (ש"ב ג, טז) שאינם ענין של ציוזי*.
אלא -- זה שכחנת הכתוב הוא צ'וי הוא דבר הפשוט, אלא שרש"י בא לפרש שם הטעם שנאמר בל' מקור (וכמ"ש שם: (בפ' בא) .למד שמזכירין יציי"מ בכל יום" (ובפ' יתרו) .וכן פתרונו תנו לב לזכור תמיד כו'?) -- והיעו שלכן נכתב הציוי בל' של מקור בכדי להורות שצריכה להיות בתמידות **, כי ה,מקורי" אין לו זמן מיוחד (ראה במפרשים הג"ל עוד).
משא*כ בפרשתנו בא רש"י לפרש ש,לקוח" הוא ציוי כבפנים.
ולהעיר מפ' וארא (ח, יא) כפירש"י שם .והכבד את לבו -- ל' פעול הוא כמו הלוך
הערות
- 1. = פעול הוא כו'*, הרי כתבו מפרשי רש"י שם
- 2. *) ומה שלא הביא שם .הלוך" דפ' נח זהרי הוכחת רש"י שם הוא על ,לשון פעול הוא", ולכן הוזקק להביא הוכחה מ.הלוך ובכה* שהיא הליכה ממש (כפשוטה) ונמשכת, משא"כ הלוך דפ' נח.
- 3. **) לכאורה אפשר להקשות: מכון שבפרשת וילך נאמר הציוי על לקיחה בלשון של מקור -- ,לקוח", אף שא"צ להיות בתמידות, מנ"ל לרש*י לפרש שהכונה ב,זכור" הוא לזכירה תמידית ? ויש לומר: א) מכיון ₪,מקור" ו,ציוי" שני הפכים הם (כדלהלן סעיף ד'), בכל מקום שאפשר למצוא טעם על מה שהציוי נכתב בלשון של מקור, מסתבר לפרש הכתוב עפ"י טעם זה (אף שבפ' וילך אין מעם לזה ע"ד הפשם) ב) מקורו של רש"י לפרש ,תנו לב לזכור
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.