132
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי ועד לעילוי הכי נעלה", לכן בשבא זמן ,הקהל", שכל ישראל (גם הנשים והטף יי -- שאינם מחוייבים לעלות לרגל") נקהלים ובאים לביהמ"ק לשמוע תורה מפי המלך [שזו כשמיעה מפי הגבורה יי], וזאת ,למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'", הינו לפעול בכאו"א מישראל גם מי שהוא בדרגה נמוכה, שיתעלה בעבודתו וקירובו לה' -- הנה עבודת הכהנים אז היא לעורר ולסייעם בזה, בהתאם ל-
כו' * ובהל' כלי המקדש (רפ"ד) ש,,הכהנים הובדלו מכלל הלוים כו' שנאמר ויבדל אהרן כו' קוש קדשים" -- זוהי הכנה לעגין הכהונה, וכיה במי"ש (ברכה לג, ט) ,האומר לאביו וגו" (שתוכנו הבדלה וכו' -- ראה מושב זקנים עה"ת ,שמקטנותם היו הולכים ללמוד כו' וכשהיו חוזרים לבתיהן לא היו מכירים אמם ואבותם כו'") -- זוהי ההכנה, ו,ישימו קטורה וגו'* -- העבודה בפוגל.
0) ובדוגמת כללות ענין הביהמי"ק, ש מעיקר עניניו שממגו אורה יוצא לכל העולם כולו להמשיך שם אלקות (ראה פרשיי ר*ה שקופים מנחות פו, ב), ולכן עיקר טעם שמצות עשה לעשות בית לה'" הוא שיהי +מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (רמב"ם ריש הל' בית הבחיהה. ספהמ"צ מצוה כ. ודלא כהרמב"ן ר"פ תרומה ועוד. וראה לקויש ח"ד ע' 1346), מתאים עם הנת' לעיל (הערה 38) שזהו גם תוכן עבודת הקרבנות.
וע"פ הנ"ל שעיקר עבודת הכהנים (בביז המ"ק) מתבטא בעבודת הקטורת, יומתק מ"ש במו"ע (שם) ,וזה (עבודת הקטורת) ג"כ ממה שמעמיד יראת המקדש וכן", וכיכ החנון (מצוה קג) שהוא ,להגדיל כבוד הבית, ולהיות מעלתו ומוראו ע"פ כל אדם".
1 פרשתנו לא, יב.
2) רמב*ם הל' חגיגה פ"ג ה"ב.
3) רהמב"ם שם ה"ו.
וילך א
כללות עבודתם שהיא לפעול בירור ועלי' בהענינים התחתונים.
והו גם הטעם שיצאו ל,גדרים ופרצות", כי עבודת הכהנים היא לפעול גם על חוצות ירושלים -- חוץ מביהמ"ק -- לתקוע שם בחצוצרות ולהשפיע גם על העם הנמצאים שם עד שגם הם יקהלו לביהמ"ק, ,למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו גו ".
ולכן זוהי ה,בחינה" אם הוא כהן כדבעי: אם הוא מרגיש אשר זהו ענינו, והוא יוצא להקהיל את העם, ה"ז מוכיח למפרע שעבודתו במשך כל ז' השנים היתה כדבעי; ובא"ל -- ,דומה זה שאין כהן הוא".
וע"פ כהנ"ל יש לבאר גם הדיוק שהתקיעות היו דוקא בחצוצרות : ידוע מאמר הה"מ*י עה"פ**+ ,ועשית שתי חצוצרות וגו' " שפירושו שתי חצאי צורות, שקאי על ישראל וקובה - שישראל הם חצי צורה., וקוב"ה כביי חצי צורה, ושניהם ביחד נעשים צורה
שלימה. וע"ד דרשת חז"ל* על הפסוק'י תמתי (ל' תמים) ,תאו" מתי".
ומובן שע"י יחוד זה נעשית מציאות חדשה. כי הרי בלא"ה אין האדם מציאות שלימה + -- והרי נת"ל ש"
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.