130

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי שעבודת התשובה דיוהכ"פ ועבודת ה" תשובה דכל השנה -- הם -- בכללות -- ב' האופגים שבתשובה: תשובה מאהבה ותשובה מיראה. עבודת התשובה דכל השנה היא תשובה מיראה שעל ידה דונות נעשות לו כשגד גות"** ; ותשובת יוהכ"פ היא תשובהת מאהבה, שע"י ,דונות נעשות לו כזכיות". ויתירה מזו: עבודת התשובה דיוהכ"פ היא תשובה עילאה מעומקא דליבא -- פנימיות הלב -- עבודה למע' מטו"ד, שמצד בחי' היחידה המתגלה אצלו, שבכללות זהו"ע תשובה הבאה מהאהבה דבכל מאדך.

וה גופא טעם החילוק דפעולת התשובה בהזדונות -- שהיא לפי אופן ביטולו ; בתשובה מיראה אינו בטל במציאות לגמרי, והביטול הוא כמו בע"כ מפני אימת האדון, ועבודתו היא בתנועה של שלילה -- להעביר כל הענינים המנגדים, ולכן פעולת עבודה זו ג'כ רק ענין באופן שלילי -- שהזדונות אינן זדונות עוד (כ"א כשגגות -- ו,אין נחכירין לו דבר וחצי = דבר ביום הדין" יי, אבל מ"מ נשאר רושם),. אבל אינן נעשות מציאות חדרשה של זכיות :

משא"כ בתשובה מאהבה (ובפרט אהבה דבכל מאדך), שהעבודה והביטול הן בתנועה חיובית, שמוסר

עצמו אל האהוב, (ובפרט כשהיא אהבה.

וילך א

שלמע' מטו"ד, למעלה מהגבלות) -- שרוצה לדבקה בו ית' ממש, ונעשה מציאות חדשה -- מציאות הדבוקה בו ית' -- הנה ע"י עבודה זו ;זדונות נעשות לו כזכיות", בחי' ,ויהפוך היא לך את הקללה לברכה"* -- הינו שפועל בהזדונות שנעשים מציאות חדשה -- זכיות (בדוגמת עבודתו). וכשהתשובה היא למעלה מהגבלות (בכל מאדך) יש בזה עוד ענין: שע'י עבודת התשובה שלמע' ממדידה והגבלה מתעלים לבחי' שלמע' ממדידה והגבלה, ומצד דרגה זו <זדונות נעשים כזכיות" **.

ו עפ"ז מובן גם ההבדל שבין קטורת דכל השנה ודיוחכ"פ: כללות עבודת הקטורת היא לפעול בענינים נמוכים ולהעלותם לקדושה, כנ"ל -- הנה החילוק הוא באופן ודרגת פעולה ובירור זה (והוא כאופן החילוק שבין ב' אופני עבודת התשובה הנ"ל)'':

קטורת דכל השנה היא ע"ד עבודת התשובה דכל השנה -- תשובה מד יראה שהוא באופן של שלילה, להע-

הערות

  1. 1. א ואילך. סוכות פא, א. שמע"צ פז, א. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1150 ואילך.
  2. 6. יומא פו, ב. וראה לקו"ש ח"ו פ' 4 ואילך.
  3. 3. ז) אגה"ת פ"ב.
  4. 8. תצא כג; 4
  5. 9. כי ע"י התשובה מגיעים לבעל ה" רצון, שלמעלה מכל מדוה"ג, גם של הרצון דתומ"צ (ד"ה תקעו תרצ"א קרוב לסופו. וראה גם לקו"ש ח"ד שם הערה 10 ובהנסמן שם, ובכ"מ). וראה ד"ה שובה ישראל אעת"*ר קרוב לסופו: ,שרש ענין התשובה הוא מפני שעצמות אוא"ס אינו מוכרח ח"ו ב" רצונו". דהגם שהרצון רמצות הוא ג"כ ,בבחי" פנימיות ועצמות אוא"ס כו' אינו מוגבל ומוכרח ח"ו בהרצון". ומובן שבעיקר ה"ז בתשובה מאהבה (דבכל מאדך) שלמעלה ממדוה"ג, וראה לקו"ש ח"ז ע' 23.
  6. 0. וראה ג"כ תו"א שבהערה 22.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.