128

אם לא נתן בקטורת דיוהכ"פ, את העשב ששמו (וענינו) ,מעלה עשן" -- חייב מיתה', משא"כ בקטורת * דכל השנה..

[ובזה יומתק פי' הספרי ש,ישימו קטורה באפיך" מיירי בקטורת דיום הכיפורים, כי הפסוק מדבר בשימת היינו בעליית הקטורת ,באפיך"*, ועליית עשן הקטורת נעשית ע"י ה,מעלה עשן"יי שעיקרו הוא (כנ"ל)

משא"כ לדעת הר' אלחנן בתו"י יומא נג, א דיה ותיפוק. וראה כית יוסף אוייח סי' קלג ד*ה וכתב רבינו. וראה מנ*ח מצוה קג.

7' ראה יומא שם, ירוש' שם. המב"ם הל' עבודת יוהכ"ם פ"ה הכ"ה.

8 ודלא כבדין ,אם חיסר א' מכל סממני חייב מיתה* (יומא שם. כריתות ו, א. ירוש' שם. רמב"ם הל' כלה"מ פ"ב ה"ת) שזהו בכל השגה (ראה מל"מ, מראה הפנים ומנ"ח שם).

09 וראה צפע"נ ברכה שם דמעלה עשן ביוהכ"פ הוה זה מציאות גמור. משא"כ בכל השנה הוה רק הכשר (ומציין לירושי יומא פייג ה"ה).

0) בתרגום יונתן ותרגום ירושלמי הבינו בחיי תצוה ל, א (ועוד) פירשו .באפיך" מלי רוגז, אבל ראה פרש"י בשלח (טו, ח) שגם כש,אף" מלשון רוגז, הרי בשרשו שייך ללשון חוטם (וראה גם מלבי*ם לספרי ברכה שם). ובפרט שבנדו"ד הרי בפשוטו של מקרא משמע שפירושו של ,באפיך* הוא החוטם.

1 והעלי' ברוחניות קשורה בהעליי בגשמיות, ובדוגמת מה שאמרו (ברכות לד, סע"ב. וש"נ) ,אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות* [שאי"ז רק .שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע" (פרש"י שם. שו"ע אדה"ז ס"צ ס"ך) אלא גם] כדי שדרך שם יעברו התפלות לירושלים (דדרך שם עוברים התפלות, שלכן מתפללים לרוח א"י וירושלים (שו"ע אדה"ז סצ"ד ס"א)) פדמוכח מזה שהחלונות צ"ל ,כנגד ירושלים*

ביום הכיפורים יי, שאז הוא לעיכו" בא יי ובחיוב מיתה].

ולכאורה צ"ל, מה בין קטורת דיוהכ"פ לקטורת דכל השנה, שדוקא ביוהכ"פ חמור כ*כ חסרונו של ה" ,מעלה עשן*יי1

(רמב"ם הל' תפלה פ"ה ה"ו. וראה כס"מ שם. שו"ע או"ח ס"צ ס"ד. והאה מחה"ש שם סק"ך. שו"ע אדה"ז ס"ר שם. וראה ט"ז לאו"יח קנא, סק"ד. שו"ת אבני נזר. או"ח סל"ב)

2) ומה שלא פרש"י שקאי על קטורת דיוהכ*ם (וראה הערה 4) -- כי כפשוטו של מקרא אולי ,מעלה עשן* מעכב כל השנה, או שגם ביוהכ*פ אינו מעכב. ולהעיר שבפרש"י תשא (ל, לד) אינו מזכיר ,מעלה עשני כלל, אף שהזכיר ,בורית כרשינה", שגם זה אינו מהי"א סממנים. ולהעיר שגם בפרש"י אחרי (טז, יג) משנה מלי הגמ' (,הא לא גתן בה מעלה עשן או שחיסר אחד מכל סמנ" חייב מיתה") וכותב .הא אם לא עשאה כתקונה חייב מיתה".

3 ראה צפע"נ שם: מעלה עשן לפני ולפנים הוה מציאות גמור .זה קטורה באפיך*.

4 אף שי"ל שהוא לפי שביוהכ"פ צריך שענן הקטורת יחשיך את הבית בעננו, כדי שהכהן לא יראה הכבוד שנראה על הכפורת (רשב"ם, ראב"ע ורבינו בח" - אחרי טז, ב), וכשאין בזה ,מעלה עשן* ה"ז ,מפציע לכאן ולכאן" (יומא לח, א וראה רשיי שם נג, א ד"ה מעלה עשן), ולא יחשיך את הכפורת (מיד), ולכן גם מעכב או

-- אבל עדיין צריך ביאור, דהרי לפי"ז אין זה דין בהקטורת, כ"א דין בקזה"ק, שהוא צריך להתמלאות עשן, ולפי"ו היי צ"ל לשון הגמ' (יומא נג, א) ש,אם לא נתמלא עשן כו' ח"יב מיתה", ולא .הא לא גתן בה מעלה עשן כו' חייב מיתה", עד שבשביל זה ג"כ נק' שם ,קטרת חסירה* -- ומזה משמע ש,מעלה עשן" הוא תגאי בהקטורת. וכדלקמן בפנים.