124
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
124 לקוטי כל העולמות] מתבטא ענין זה ד,נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים".
והביאור בזה: אמרו חז"ל" ,מצות היום בשופר", ואיתא ברמב"מ' ,אעפ"י שתק"ש בר"ה גזירת הכתוב רמז יש בו" כלומר עורו ישנים וכו' ".
ולכאורה, הרי חידושו של הרמב"ם כאן בהל' תשובה הוא לומר ש,תק"ש רמז יש בו" והוא ענין התשובה -- ולמה מקדים (בהל' תשובה) שתק"ש הוא גזירת הכתוב 1
בסגנון אחר: אפילו את"ל שתק"ש יש בה טעם (וע"ד מש"כ הרס"ג -- הובא באבודרהם) אפ"ל בה (גם) רמז - וכמו שמצינו בכו"כ מצות.
ועכצ"ל שכל זה הוא חידושו של הרמב"ם, שבתקיעת שופר ישנם ב' ענינים: גזיה"כ, ורמז שבו -- עבודת התשובה :
איתא במדרש" עה"פ ,אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", דשלמה לא השיג בחכמתו הטעם דמצות פרה (אדומה), ורק למשה אמר הקב"ה ,לף אני מגלה טעם פרה" -- היינו, אף שמצות פרה היא ,חוקת התורה". ענין שלמעלה מהטעם, אינו ענין שבעצם הוא מושלל לגמרי מכל טעם (דהרי למשה נתגלה הטעם), אלא ששלמה לא השיגו.
ראש השנה
וזוהי כוונת הרמב"ם בהדגשתו (ובהקדמתו לזה ש,רמז יש בו שתק"ש גזירת הכתוב: שאין הפירוש דמצות תק"ש יש לה טעם, וזה שאינו מפרשו הוא מפני שלא ניתן להיגלות משום איזו סיבה שהיא -- אלא שבעצם הו"ע של גזירת הכתוב שלמעלה מהטעם.
והטעם בזה הוא לפי שתק"ש היא בדרגא נעלית מאד, שהיא למעלה מכל שייכות לטעם ושכל.
וע'"פ זה נמצא שמצות תק"ש שהיא גזה"ב שלמע' מהטעם היא בדומה לענין ד,נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים", שהוא נעלה מכל טעם, כנ"ל.
ואעפי"כ ,רמז יש בו עורו ישנים כו' ", שתוכן ענין השופר מורה על כללות עבודת האדם המתחלקת לב' פרטים : ,עורו ישנים כו" הו"ע סור מרע, ו,שפרו מעשיבם כו * הו"ע עשה טוב.
ולכן בולל הרמב"ם שניהם יחד, זה שתקיעת שופר היא גזירת הכתוב והרמז שבו: אף שעצם ענינה של תק"ש הוא למעלה מטעם ובא מבחיי שלמע' מטעם (גילויים), בכ"ז הרי מגיעים לדרגא זו ע"י עבודת האדם דוקא: והרי זה עולה בקנה אחד עם ענין נתאווה הקב"ה כו' הנ"ל : מהותה של בחינת ,נתאווה" הוא ענין שלמעלה מכל טעם, אבל הדירה אלי' נתאווה באה ונמשכת ע"י עבודת האדם דוקא, וכנ"ל.
ובזה מבואר מה שמצות היום דר"ה היא בשופר -- כי תוכנה וענינה
הערות
- 0. ר"ה כו, בי 1) הל' תשובה פ"ג ה"ד.
- 2. בו -- כ"ה בדפוסים שראיתי, אבל בכו"כ כת"י (והתימנים בתוכם): בה.
- 3. במדב"ר פי"ט, ג, ה
מצוטט ב־3 עמודים
- ספר המאמרים י לקוטי שיחות חי"ד ע' 124
- לקוטי שיחות 93 לקו"ש חי"ד ע' 124
- תורת מנחם בס"ד. שיחת שבת חול המועד סוכות ה'תשי"א לקו"ש חי"ד ע' 124
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.