120
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
120 לקוטי מצות ה' וגו' *. ומפרש רש"י: אשר תשמעו ,על מנת אשר תשמעו". שבפשטות כוונתו לתרץ מה שאמר הכתוב ,אשר תשמעו" -- שחיז תנאי והול"ל ,,אם תשמעו" (כמ"ש להלן -- -- ,אם לא תשמעו), כי ה"ז תלוי בבחירת האדם. ובכ"ז פירש"י ע"מ (ולא אם) -- דמהאי טעמא גופא ששינה הכתוב מרישא (אשר) לסיפא (אם) ההכרח לומר שאין פירושו של
,אשר תשמעו" במובנו של ,אם"' (תשמעו) . וההפרש בין ,ע"מ" ל,אם" הוא
בפשטות : הלשון ,אם" פירושה: תנאי המחייב את קיומו קודם לדבר הניתן על ידו -- אם יקיים את הענין הדרוש אז יותן לו שכרו (הברכה). ואמנם כן הוא בנדו"ד בנוגע להיפך הברכה: ש,אם לא תשמעו אל מצות ה"א וגו * אז (ולאחר זה) תבוא הקללה. ;ע"מ* פירושו שהדבר ניתן מיד, אלא שנתינה זו היא ע*"מ -- בתנאי שיעשה דבר פלוגי, וכן הוא בנדו"ד בענין הברכה : הקב"ה נותן לבנ"י ,הברכה", וכדי שתתקיים אצלם ברכה זו בא התנאי ,אשר תשמעו".
לפי"ז נמצא דאין לך אדם מישראל שלא קיבל את הברכה; דגם מי שחטא ופגם ועבר את הדרך ונענש ע"ז לאחרי שחטא בדבר שהוא היפך הברכה, הרי בכ"ז היתה ,הברכה" בתחילה, אלא שלאח*כ כשלא קיים את התנאי (לשמור את התומ"צ) בא היפך הברכה.
נצביםג
נמצא דענין המבואר בפרשתנו ש,כל הדברים האלה (של) הברכה (ושל) והקללה (אח"כ)" מביאים לידי תשובה שלימה ,בכל לבבך ובכל נפשךי' הרי"ז ענין השייך לכאו"א מישראל.
ד. ובענין הנ"ל אנו רואים דבר נפלא (השייך בפרט בזמן שקודם ר"ה -- ,יומא דדינא רבא"):
הקב"ה הבטיח לתת לכל או"א מבנ'י את ,הברכה" מבלי הבט על מצבו -- אלא שמוסיף שהברכה התקיים אצלו ,ע"מ אשר תשמעו".
והטעם כמובן: מכיון שכאו"א מבנ"י הוא בן אברהם יצחק ויעקב, ובנ"י הם ,בני מלכים"" ויתירה מזו: ,מלכים"", הרי הם ראויים שינתן להם הכל בשלימות.
וכמבואר בב"מ" בענין פסיקת מזונות לפועל ישראל: ,אפילו אם אתה עושה להם סעודת שלמה בשעתו לא יצא ידי חובתך עמהם שהן בני אברהם יצחק זיעקב", והרי ,מה שמצוה לישראל לעשות הוא עושה" ".
ובודאי יקיים כאו"א אח"כ את התנאי
הערות
- 1. ד ובפיי רש"י.
- 6. אף שיש מקומות שפירושו כך, בפירש"י ויחי מח, ןו -- (וכפ" הש"ח4
- 9. וב,יינה של תורה" שבפירש"י :"ל דהא דאינו מוסיף ,בכל מאדך" כב,ואהבת את ה"א" -- אף שכוונתו לומר שיגיע לדרגא הכי עליונה בתשובה --. כי כל תנועת התשובה היא : יציאה מהגבלותיו, כל ענינה הוא בבח" ,בכל מאדך":; ובא הכתוב להוסיף שתחדור תוך כוחותיו הפנימיים .בכל לבבך ובכל נפשך".
- 0. שבת סז, א. וש"נ. זח"א כז, ב.
- 1. ברכות ט, ב. הקדמת תקו"ו (א, ב) וראה שבת (נט, ב)
- 2. פג, א,
- 3. שמו"ר פ"ל, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.