119
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בתשובה שלימה. אבל א"כ הדרא קושי' הנ"ל לדוכתא: מה ענינה של ,הברכה" להתעוררות תשובה, וכנ"ל 1
ב. והביאור: בפרשה זו מבאר, כנ"ל דהרגש הצער מ,הקללה" היא שתעורר את החוטא לשוב בתשובה, וכפי שמסיים הכתוב -- לתשובה נעלית כזו שהיא ,בכל לבבך ובכל נפשך". והשכל הפשוט מחייב, שכשם שהתשובה היא באופן נעלה ביותר, עד שחודרת תוך פנימיות לבבו ונפשו -- כמו"כ מחויבת להיות גם סיבתה, הרגש הצער של ,הקללה", דהיינו שגם הרגשת הצער הוא באופן המכאיב ביותר מכפי הרגיל (ע'"י ,הקללה" איזו שהיא).
ומבאר הכתוב: ,כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה" -- והמובן בזה: שכל דברי (פרטי) ,הקללה" יבואו לאחר שבאו קודם לה כל פרטי ,הברכה" -- ומטבע בנ"א שדבר לא טוב הבא עליהם לאחר שקדמו דבר טוב אז נרגש ובולט חסרונו של הלא טוב הרבה יותר הן בכמות והן באיכות (מאילו לא קדמו הטוב). וכידוע. שעשיר שנתהפך עליו הגלגל ונעשה עני, הרי צערו גדול פי במה ממי שהוא עני מעודו.
ונוסף ע"ז שזהו בפשטות גם ,לבן חמש למקרא", הנה מובן הוא גם בפירש"י שלפני פרשה זו:
בפ' ראה עה"פ' ,די מחסורו אשר יחסר לו" פי' רש"י ,די מחסרו -- ואי אתה מצווה להעשירו; אשר יחסר לו -- אפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו". ולכאורה, מכיון ש,אין אתה
נצבי)ג
מצווה להעשירו", למה יהא חייב לתת לו גם ,אפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו" ששחהו בגדר עשירות (ובפרט ע"פ הדיוק ,לרכוב עליו" ,לרוץ לפניו" (אף שאין זה -- לעבודת שדהו (פרנסתו) וכיו"ב) )+ נכון שזוהי דרשת חז"ל בגמרא -- אבל מניין לו לרש"י לפרש ילפותא זו לפי ,פשוטו של מקרא"?+
אלא: נאמר בכתוב ,די מחסורו", ,אשר יחסר לו" הרי מזה גופא מובן שאם הוא דבר החסר לה אין זה ענין של עשירות בשבילו אלא דבר הכרחי, (אף שלגבי מי שלא הורגל בדבר ה"ז בחי' עשירות) -- ולכן חייבים לתת לו גם ,סוט לרכוב וכו' ".
מכ"ז מובן שגם לפי ,פשוטו של מקרא" מבואר הטעם למה נאמרה ,הברכה" בכתוב, כי בה וע"י מוסבר הדבר איך שרגש ,הקללה" מביא לידי תשובה שלימה עד ל,בכל לבבך ובכל נפשך": כשה,קללה" מורגשת בכל עצמה, דהיינו ע"י שקדמה ,הברבה", אז בכוחה לעורר גם התשובה בכל מעלתה ותוקפה -- ,בכל לבבך וגו' ".
ג, אמנם לפי"ז צ"ל : כוונת הכתוב לבאר שהקב"ה יסבב הסיבות עד שכל אחד ואחד מבנ"י יעשה תשובה -- ולכאורה, הדגשה זו (ששלימות התשובה תלוי' בתנאי של הקדמת ה,ברכה" לפני ה,קללה"), שוללת את האפשריות של תשובה שלימה במי ש,הקללה" היא אצלו בלי הקדמת <הברכה", היפך כוונת הכתוב הנ"ל,
והביאור בזה : בתחילת פ' ראה כתוב <ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל
הערות
- 6. טו, ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.