118

שיחה ג

18 לקוטי

נצבים ג

א ,והי' כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ג" ושבת עד ה"א גו' בכל לבבך ובכל נפשך"..

והנה בהמשך הפרשה מובן, שהמכוון בפסוקים הוא שבסופו של דבר ישוב כל אחד מבנ"י בתשובה שלימה לה': היינו שגם מי שעבר על דרכי ה' וכו', הנה עי"ז שיבואו עליו ,כל הדברים האלה גו' הקללה" יתעורר להשיב אל לבו עד שיגיע ל,ושבת עד ה' אלקיך גו' ".

אמנם לפי"ז צ"ל מש"כ ,והי' כי יבואו עליך וגו' הברכה": דהתינח בדבר שהוא היפך הטוב, הוא גורם לשבירת הלב וכו' ומובן שזהו סיבה להתעוררות תשובה ; אבל איך יתעורר בתשובה ע"י שתבוא עליו ,הברכה"*? ומכיון שזה קשה גם בלימוד לפי ,פשוטו של מקרא", הרי יש בזה עוד תמי' נוספת: מדוע אין שום רמז לקושי' זו וישובה בפי' רש"י, שענינו ליישב ולבאר כל דבר הקשה והדרוש ביאור ב,פשוטו של מקרא"? וע"כ צ'יל דזה גופא הוכחה שלפי ,פשוטו של מקרא" אין מקום לקושיא זו מעיקרא.

והנה א"א לפרש את הכתובים האלו שהם דברי עתידות/ בדרך נבואה,

1) פרשתנו ל, אב.

2) וכקושית השיך (עה"ת) והאוה"ח על אתר.

3) וע"ד פי' הרמב"ן כאן.

מהמאורעות העתידים לבוא על עם ישראל, ואשר ע"כ נאמר בהם ,הברכה'י (ודוקא לפני תיבת ,הקללה) כי כן יהי' (והי') בסדר המאורעות של בנ"י בבואם לא"י: דהימים הראשונים יהיו ימי ברכה וטוב לבני ישראל, ולאחר זמן, כשיחטאו, יבוא עליהם היפך הטוב.

א) סיפור העתידות בא להלן בפ' וילך* ב) הכתובים דלהלן מפורש שזהו סיפור המאורעות העתידים לבוא לאחר בואם לא"י -- לא נזכר שם מענין הברכה והטוב !

ובכלל : הסברא נותנת שקבלת הטוב בעתיד אינו דבר הבא ונאמר למפרע בדרך נבואה -- והטעם: כי הרי זהו דבר התלוי בבחירתו של האדם. וכמפורש בס"פ' ,נתתי לפניך היום את החיים גו" ובחרת בחיים גו'", וכן מבואר בר"פ ראה (שהתלמיד למדו בבר) ,את הברכה אשר תשמעו והקללה אם לא תשמעו וגו'". ובפ' וילך -- אמר משה אח"כ: כי אנכי ידעתי את מריך גו' שעפ"ז מובנת הודאות דוקם וזנה.

ולפי"ז מבואר בנדו"ד, שאין כוונת הכתובים לספר עתידות, אלא שבאים להעיד ולהודיע שבאם לא ילכו בנ"י (בבחירתם) בדרכי ה' ואשר בגלל זה יבואו עליהם ,הדברים" הלא-טובים -- הנה עי"ז עצמו יתעוררו לשוב

4 לא, טז ואילך. ) 7 ט,