117

זה ,וילונו כל העדה על הנשיאים" :י בימי יהושע! הרי עשו בהוגן, כמו שעשה משה: ועוד: הו"ל ליהושע לענות להם כן עשה משה?

וליישב זה מעתיק רש"י גם תיבת +(ויעשו גם המה) בערמה" -- משא"כ בימי משה ,באו כנעניים להתגייר* סתם *י, בכוונה גלוי' יי, ואין ללמוד מהמאורע שבימי משה שגם יהושע הי צריך לנהוג כן, ולכן וילונו כל העדה במאורע דגבעונים ולא יכול יהושע להשיב על טענתם שכן עשה משה.

ג. מה,יינה של תורה" שבפרש"י דילן ו

ידועיי פתגם אדמו"ר הזקן עה"ם ,מחוטב עציך עד שואב מימיך", ,עציך" מלשון עצה, והכוונה שצריכים ,לחטוב" ולהסיר את ;העצות" שהן ה,רבות מחשבות בלב איש" :י: ואשואב מימיך", הכוונה שצריכים לשאוב את ה,מים המצמיחים כל מיני תע-

נוג* יי. אך אפשר ומישהו יטעון: זו) שם, ית. 8) משכיל לדוד עה"פ. ודלא כהרא"ם ושפיית.

9) ולהעיר שביהושע פרש"י: ,כמן שעשו בני יעקב בערמה" ! ואולי אפ%ל דכיון .חגם המה" כתוב באמצע -- מפרש רש"י: א) (כאן -- הנוגע לכאן) דקאי אלפניו, ובגוף העש" ה" ,גם המה", ב) דקאי (גם) אלאחריו, דבאופן העש היו ,גם המה" ובמילא הוכרח לומר שזהו כבני יעקב. וצ"ע פרש"י תרומה כה, לד.

0) היום יום ע' פט.

1) משלי יט, כא.

2) תניא פ"א.

נצביםב

התינח ,ישכר", יושבי אוהל וכאו"א בלימוד שלו בתורה, בקיום המצות ובעבודת התפלה, אז בודאי יש איסור של תערובות ה,רבות מחשבות* שלו ותענוגי עוה"ז שלו. אבל בולון", בעלי עסק בשעה שהוא עוסק בעניני ,מסחר", כולל באכילתו ושתיתו וכו' יי, הרי בזה, מכיון שהוא מטפל בדברים גשמיים, צריך הוא להעזר ולהסתמך במחשבתו, ונוגע שיהי' בזה התענוג שלו, שזה ממשיך הצלחה ,בכל אשר תעשח",

וע"ז באה ההוראה בפרש"י ,מלמד שבאו כנעניים להתגייר וכו' ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים", שגם ,כנעגי* (לפי הפי' ,סוחר"':), צ"ל עבודתו באופן של חוטבי עצים ושואבי מים, כנ"ל.

ואם יחזור ויטעון, שזוהי עבודה קשה ביותר -- להגיע למדריגה אשר גם בעניניו הגשמיים צריך לסמוך ולבטוח לגמרי בהקב"ה ולא לערב בהם ממח' ותענוג שלו -- עונה ומרמז רש"י ,ונתנם משה חוטבי עצים ושו" אבי מים*, שהכח ע"ז בא מצד בחיי משה שבכאו"א *י, ולגבי ,משה? (שבנשמת כאו"א מישראל) גם עבודה הנ"ל +מילתא זוטרתא היא".