116
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקוטי יהושע -- זה שעמדו בנ"י לכבוש ארץ כנען -- עד"ז בימי משה בזמן שעמדו בג"י ליכנס לארץ כנען פ"מ לכבשה, באו אז הכנעניים להתגייר ולהיות בכלל ישראל. ולפי"ז מובן שבאו להתגייר ערב היכנסם לארץ כנש, ורק אז נתחדש סוג זה של גרים, ולכן נמנו ונתפרטו (רק) כאן כסוג בפ"ע.
אבל עדיין אי"מ : מאי נפק"מ מאיזה סיבה נתגיירו הרי סו"ס גרים הם ככל הגרים ולמה נמנו בסוג בפ"ע! ואין לומר שבא לשלול קס"ד לומר שאינם נכללים ב;גרך וגו" -- דאיזה טעם ישנו לקס"ד זו1 דכי מפני ,שבאו להתגייר בימי משה וכו * יעלה על הדעת שאינם נכללים בשוגרך אשר בקרב מחניך*:י1
5) לכאורה ה" מקום לומר, שכנענים אף שנתגיירו, כנ"ל, חל עליהם איסור ,ולא תתחתן בם" (ואתהגן ז, ג), אף שאיסור ,ולא תחי' כל גשמה" (שופטים כ, טז) לא חל עליהם, כפרש"י (שם, ית) ,אם עשו תשובה והתגיירו אתה רשאי לקבלם" (וראה. גו"א כאן).
[שעפי"ז מובן הא שהי' משה רשאי לקבלם -- ונוסף ע"ז: ע"פ פשוטו של מקרא חל חיוב ד,ולא תחי" כל נשמה" רק כשקרב אל העיר להלחם עלי' (ראה בארוכה לעיל ע' 82 ובהנסמן שם) משא'"יכ בנדו"ד],
וכדמוכח לכאורה מזה שבנוגע ,ולא תתחתן בם" לא פרש"י דאם עשו תשובה כו'
כמו שפ' בנוגע ,ולא תחי' כל גשמה* שלאחריו (ואין לומר שסומך א"ע על מ"ש אחיכ),
ועפ"ז היי אפשר לתרץ שלכן נפרטו בפ"ע - לשלול קס"ד שלא נכללו ב,וגרך וגו" * מפני שחל עליהם האיסור ד,,ולא תתחתן בם"י אבל אינו, כי ב,לא תתחתן בם* לא הוצרך רש"י לפרשו : ב,ולא תח" גן"'*
נטבי\ב
מטעם זה מדייק רש"י בתחלת דיבורו ,מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה" וממשיך לבאר .כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע" -- כלומר, שזה שהתורה מפרטת אותם בסוג שונה, כוונתה ללמדנו (לספר לנ) אשר באו כנענים להתגייר בימי משה כו' (וכו"כ ענינים לא אמרה התורה במפורש, כ"א ברמז), וככל המאורעות המסופרים בתורה.
ומכיון שאין פשוט כ"כ, שבתיבות ספורות אלו כוונת הכתוב לרמז על כללות מאורע ולפרטיו, לכן מוסיף רש"י: ,וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה". שמזה הוכחה שכבר הי' כגון דא, והיינו בימי משה, שבאו כנעניים להתגייר ; וע'"ד האמור כאן .חוטב עציך ושואב מימיך" מפורש גם שם יי שנתנם יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים -- הרי מבין שני ה" פסוקים יחדיו מתברר אופנה המיוחד של גירות זו, ומבוארת הכוונה במ"ש ,מחוטב עציך וגו' ".
אמנם יש עוד להקשות בזה: כשיראה התלמיד המסופר בגבעונים - שמציינו רש"י -- ימצא הוכחה להיפך, שבימי משה לא הי' מאורע כזה -- דאם גאמר שכבר באו כנעגיים להתגייר בימי משה וכו', למה הביא
הערות
- 1. כתוב ,למען אשר לא ילמדו וגו'*, הינו שצ"ל ודאי שלא ילמדו גו' ואפילו כשעשו תשובה כו' -- מידי ספק לא יצא: משא"כ ב,ולא תתחתן בם" כתוב ,כי יסיר את בנך מאחרי וגו' *, היעו שצ"ל ודאי שיסיר את בנך גו', ובעשו תשובה כו' הרי אפשר שיהיי גר צדק.
- 6. יהושע ט, כא. כב מה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.