109
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
סתירה בלשונות הכתובים, מפני שלי ,הזה" דהכא מוסב על הספר, ול' ,הזאת" דהתם מוסב על התורח -- הרי האי שינוי גופא טעמא בעי: למה שינה הכתוב -- דכאן מדגיש ,הספר" ושם -- על ,התורה", והרי בשניהם נאמר אותו הלשון: ,בספר התורה" '?
ב. ויובן כ"ז בהקדים עוד דיוק בפירש"י:
לבאורה אין צורך להקשות בכתוב דידן מפני הסתירה מכתוב אחר. כי בפסוק זה עצמו קשה כתבו ,הזה" (ל' זכר), כיון שתיבת ,התורה" הסמוכה לה היא ל' נקיבה ? (והכתוב למעלה בפ' תבוא .התורה הזאת" הוא מדויק -- ואי"ז בגדר לשון שקולה שאין לה הכרע) -- והו"ל לתרץ שאין כוונת הכתוב כאן כפי הנראה לפום ריהטא, אלא ש,הזה" מוסב על ה,ספר", שהוא לי זכר (כי הל' דבפ' תבוא אי"צ לד ישוב כי מדויק הוא, כנ"ל).
נצבים א
אולם מהמשך הכתוב גופא מובן שאין מקום לקושיא זו: מדאמר הכתוב (וזוהי גם כוונת רש"י בהוסיפו להעתיק גם) ,הכתובה בספר התורה הזה", היינו שהמדובר הוא בהכתיבה, הרי מובן שזה קאי ושייך לה,ספר" שבו כתובה ה,ברית" (,ספר" הוא הדבר שבו כותבים) ; משא"כ ,תורה" שתיא שם לתוכן הדברים הכתובים בספר, ולכן אתי שפיר בפשטות מה שאמר הכתוב בלי זכר, הזה", מכיון שהוא מוסב על הד ,ספר", אלא שהפסיק הכתוב בתיבת ,התורה" לבאר תוכנו של הספר.
אבל קשה מזה ש,למעלה" (שגם שם נאמר ל' ,כתוב" ובכ"ז) הוא אומר בספר התורה הזאת*1%+
ג ע"ז מתרץ רש"י: (דכיון שנאמר שם) ,גם כל חלי וכל מכה וגו" (לכן צ'"ל) הזאת ל' נקיבה מוסב על התורהי (משא"כ כאן) הזה ל' זכר מוסב על הספר" י, היינו כי למעלה העיקר בה" פסוק היא ,התורה", וההכרח לזה הוא
₪ עפ"י הנ"ל יומתק למה התחיל רש"י בתירוצו בהפסוק דפ' תבוא ואח"כ בהפסוק דילן אף שע"פ פשטות* צריכים
הערות
- 1. ז) במשכיל לדוד כתב ,דלעיל אמרו משה ימים רבים קודם מותו ועדיין לא נשלם ספר התורה ליכתב, ולכך לא שייך לומר ספר הזה * כו" אלא דעכ"פ תורה היא, אבל כאן שכבר הגיע יום מותו כן" ובו ביום סיים משה לכתוב הס"ת שייך לומר ספר הזה".
- 2. אבל [נוסף ע"ז שאי"מ מהי הנפק"מ בנוגע אמירת .ספר הזה" אם יסיים בו ביום או בעוד ימים, והרי בין כך ובין כך הוא לפני הגמר, הנה] גם לתירוצו הוא רק טעם למה כאן אפשר לכתוב ,הספר הזה", אבל פשוט שגם ,בספר התורה הזאת" מתאים, ואייכ איי"מ למה שינה ממייש לפנ"ז. ובפרט שבפשטות מתאים יותר לומר ,הזאת" מפני סמיכות תיבת ,הזאת" לתיבת ,התורה".
- 3. 6% וצע"ק מפרש*י משפסים כד, ד
- 8. ואף שאין רשיי מעתיק בפירוש ה" תיבות ,(אשר לא) כתוב", מ"מ ע*י שמעתיק תיבת ,הכתובה" דהפסוק דילן, מדגיש בזה שהקושיא היא מצד תיבה זו, ומעצמו מובן שכוונת קושייתו היא מצד תיבת ,כתוב", ומובן זה ג"כ מהסגנון : למעלה כו' הזאת כו' הזה -- היינו שרק בזה שינוי בין ב' הפסוקים. ולהגירסא בדפוס שני ורשיי כתיי (ראה לעיל הערה 2) מועתק הוא בפירוש בפרש"י.
- 5. *) אבל ע"ד ההלכה איתא בנדרים (ג, א וראה נזיר ב, א. תוס' שבת כ, ב ד"ה במה. ועוד) ,זימנין מפרש ההוא דפתח ברישא זימנין ההוא דסליק מפרש ברישא".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.