106

1606 לקוטי שלמעלה מטעם ודעת :י, שעי"ז מבטלים ההעלם דטבע.

אלא שמ"מ קשה: מאחר שנברא העולם באופן שיש העלם והסתר הטבע על גילוי אלוקותו ית', איך יכולים בני אדם להתגבר על זה?

לוזה ממשיך רש"י בפירושו הב' ,אין אדם עומד על סוף דעתו כ" מכאן ואילך כו'" : בסוף ארבעים שנה קודם שנכנסו לארץ נתוסף בבג"י (ע"פ טבע בריאת העולם והאדם ונתינת הלב) שיעמדו על סוף דעת רבם כוי', ועי"ז גם תוס כח בעבודתם -- ,לב לויעת וגו'" שעי"ז ,תשכילו את כל אשר תעשו" -- עומק ההשגה באלקותו ית' (וכיון שנאמר כל -- אולי ייל שתשכילו עד שיוכלו להשיג גם פרטי המצות ) ועד -- שכל מעשיך

לשייש.

וזהו הקישור בין ב' הפירושים שברש"י: נתינת הכח לשבור את ההעלם והסתר עד להכיר חסדי

2) ראה תו"א יג, מד, ב ועוד.

3 להעיר מהידוע (ראה מו"ג ח"ג פכ"ו *, אגה"ק סי"ט (קכח, א)**) שאין לנו ידִיעה בטעמי פרטי המצות. וי"ל שע"י עבודת הנסיונות (שעי"ז נמשך בחי' <+לדעתיי -- ראה לקו"ת ואתחנן יט, ב ואילך) יכול להיות ,תשכילו את כל אשר תעשון" - גם בפרטי המצות.

ג. לקו"ת נצבים

הבא ג

הקב"ה גם בהנהגת הטבע היא ג"י התוס' אור -- ידיעה וחכמה כו' -- שנמשך לישראל בסוף המ' שנה שאז עמדו ,על סוף דעתו כו' וחכמת משנתו".

לאידך: כדי שתהי' ההשגה כדבעי צ"ל ההקדמה דקב"ע (המודגש בפי" רוש הראשון) -- ,ושמרתם את דברי הברית הזאת", שגם במצב שצריכים לשלול ,שלא יבעטו במקום כו"/ בכ"ז מצד קבלת עול -- שומר דברי הברית.

יב. עוד ענין ביינה של תורה:

בפי' עה"ת כותב רש"י .אין אדם עומד על סוף דעתו וחכמת משנתו", ואילו בפי' על הש"סי: כותב ,סוף דעתו ותבונתו" -- וצלה"ב טעם השינוי. וגם : הרמז בכתוב דכל פרטים אלו ?

והביאור בזהיי: ,לב לדעת ועיגים לראות ואזנים לשמוע" הם הג' מוחין חכמה בינה ודעת: ,לראות" -- מוח החכמה, שענינה ראיית עין השכל. ,לשמוע" -- מוח הבינה, שמיעה מלשון הבנה. ,לדעת" -- מוח הדעת.

וכנגד זה כותב רש"י (בפי' עה"ת) ,סוף דעתו וחכמת משנתו": סוף דעתו -- דעת, חכמת -- חכמה, משנתו -- לימוד בהבנה. בינה.

ומדייק רש"י ,סוף דעתו": תכלית

של השגה זו הוא כסיום הכתוב ,ושמרתם גו' ועשיתס גו' תשכילו %4) ע"ז ה, בי