103

דבקים וחפצים במקום": לא לבד שמודים ישראל להקב"ה על נסיו כו', כג"ל, אלא שהם מכירים חסדי הקב"ה, ובמילא .דבקים וחפצים במקום".

זה בהמשך לזה מעתיק רש"י ,ותד בואו אל המקום הזה" ומפרש ,עתת אתם רואים עצמכם כו'":

והביאור: לכאו' תיבות ,ותבואו אל המקום הזה" מיותרות. דאם כוונת הכתוב להמשיך בסיפור נסי הקב"ה -- נצחון מלחמת סיחון ועוג המפורש תיכף. ל"ל להקדים ,ותבואו אל המקום הזה" 1

ומזה מכריח רש"י דכוונת הכתוב היא (לא המשך סיפור הנסים, כ"א) התחלת ענין חדש *י -- ביאור למה הוצרך משה להזהיר את בנ"י עכשיו שידבקו במקום :

ע"ע היו בנ"י תלויים בחסדי הקב"ה דבר יום ביומו * (ולא נותר מן המן ליום מחר), ואין מקום (כ"כ) שיבעטו במקום כו'; אבל כאשר ,ותבואו אל המקום הזה" -- קצה וסוף זמן היותם במדבר ונכנסים לארץ נושבת" -- שאז אין צורך במן וכו' -- .עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד", ולכן יש לחשוש שבמשך הזמן, וחסדי הקב"ה לא יהיו נגלים ובנ"י יתעסקו בעניני פרנסה בדרך הטבע, ואספת דגנך ותירושך ויצהרך. .תבעטו במקום וירום לבבכם", וכמבואר בקרא לעיל ** ;ורם

5) ראה עד"ז בס' הזכרון (להר"א בקראט הלוי) כאן.

6 בשלת טז, ך.

דון) שם, להי

לבבך ושכחת גו' ואמרת גו' כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" *3.

[ומדייק רש"י ,גדולה וכבוד" להגדיל החשש דירום לבבכם: גדולה שייכת גם באדם לעצמו, שמחשיב א"ע למציאות ; ;כבוד" הוא מה שהזולת מחשיבו ומכבדו. וזהו הכפל ,גדולה וכבוד": לא רק שרואים עצמם בגדולה (שאז יתכן שבבואם לארץ נושבת בין העמים ימעיטו גדולתם, שהרי ,אתם המעט מכל העמים" יי), אלא הי' להם גם ,כבוד" מהאומות מסביב].

ולכן כשבאו ,אל המקום הזה" ומתחילה הנהגה טבעית, יש צורך להזהיר במיוחד ,ושמרתם את דברי הברית הזאת".

ה אבל קשה: אחר תבואו אל המקום הזה" נאמר מיד ,ויצא סיחון וגו'", סיפור מלחמת סיחון ועוג -- סיפור נס (וגם חסד) שאירע לבנ'"י ובהמשך להנסים והחסדים שנמנו לפנ"ז, ואיך מתאים להפסיק לפני סיפור זה ב,ותבואו אל המקום הזה", שבא להדגיש סיום תקופה הקודמת והתחלת בואם לארץ נושבת והנהגה טבעית 5 ?

והביאור בזה : לפי' זה, הכוונה כאן בהסיפור דמלחמת סיחון ועוג היא לא להדגיש את הנס שבדבר, אלא להיפך -- דבר שבו יכולים ישראל לראות עצמם בגדולה וכבוד -- כיבוש ארץ סיחון ועוג שהיתה (כהמשך הכתוב) ,לנחלה לראובני גו"".