96

6 לקוטי

עבור זה שבאו אל הנחלה בהתיישבות קבועה בה, כי רק אז היא מביאה אותו הטוב ששמח בו -- ובכורי פירותי' מביאים לה'''.

ומכיון שתכלית ענין הבכורים היא תודה להוי' על חסדו וטובו שנתן לנו ,את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" לשבת בה בקביעות ולאכול מפרי' ולשבוע מטובה -- לכן, בכדי להדגיש גודל החסד הזה, מזכיר המביא ג"כ (רק) דוגמתם -- את ,חסדי המקום" שנעשו לאבותינו בעת היותם במקום קבוע ושבמקום ההוא לא הגיע להם שום טוב, כ"א אדרבא -- בו עמדו לכלותם ולאבדם (תכלית הרע), והקב"ה עשה עמהם חסד והצילם -- עד ש,ויביאינו אל המקום הזה", וניתן להם טוב הבא מהמקום עצמו ותכד

לית*י טוב זה. וזהו שמזכיר דוקא את <חסדי המקום" שנעשו לאבותינו בארם ?'

7 ולכן חובת הבאת בכורים היא רק כשהפירות והאדמה שממנה גדלו הם שלו (ראה בכורים פ"א מ"אזב. ירושלמי שם פ"א ה*ו, רמב"ם הל' בכורים פ"ב ה"י ואילך).

8 דלא ,כל הפירות חייבין בביכורים* (רש"י כו, ב) ועל כיו"ב אומרים (טושו"ע אדה"ז חאו"ח סר"ז -- דנוסף על ,חסרונם" יש גם) ,להחיות בהם נפש כל חי" -- היפך מן הקצה אל הקצה ד,אובד". וראה לקו"ת בתחלתו (די"ה ראו כי פייב)

9) ואף ש,לבן בקש לעקור את הכל כשרדף אחר יעקב", הרי!

א) כל זה ה" מעבר לגל שהקימו יעקב ולבן -- בתלקו של לבן הארמי וכמש"נ (ויצא לא, גב) ,תעבור אלי",

ב) ועיקר -- לבן בקש לעקור כו' כאשר הוגד לו כי ברח יעקב -- הינו 1) כאשר

תבא א

ובמצרים, כי במקומות אלו ישבו אבותינו באופן קבוע (<עשרים שנהי בארם ורד"ו שנה במצרים 3):

ויומתק ג"כ הטעם שמתחיל את הודאתו ב;ארמי אובד אבי -- וירד מצרימה", בכדי להדגיש, כנ"ל, שמצד המקומות עצמם של ארם ומצרים היתה צפוי' להם סכנת כליון ואבדון, אלא שהקב"ה בחסדו הצילם וגאלם, עד שהביאם אל המקום שהוא עצמו מלא ברכת הול'.

משא"כ הצלתו של יעקב מעשה שבאה בעת המצאו בדרך : ועד"ו בשאר החסדים שנעשו לבנ"י בלכתם במדבר (וגם כי הוא בעצם אינו מקום ישוב לבנ"א), הרי הם חסדים שאינם בדומה לההודאה להוי' שבהבאת הבכורים, כנ"ל.

ד. בפנימיות הענין י"ל :

מבואר באוה"ת יי בענינה של מצות הבאת בכורים : פרי האילן הוא בחיי הנשמה שנתלבשה בגוף, ומצות בכורים היא לקשר ולחבר בחי' הנשמה שלמטה בשרשה שנק' בכורים העליונים, כמ"ש יי כבכורה בתאנה ראיתי אבותיכם. ומבאר שם ש(ב' עניגים בזה; הבאת בכורים היא העלאה