81

וכן עד"ז בפסוק ,כי תצור אל עיר",. מובן שיש לפרש תיבת אי" כפשוטה (-- ,אם" (תנאי)), אף אם המדובר הוא במלחמת חובה, שהרי אין חיוב לצור על עיר, ומלחמה באופן זה הו"ע שבספק (גם אם עצם המלחמה היא חובה).

ולכן לא פירש רש"י ,במלחמת הרשות כו'" על תיבות ;כי תצור" ; וגם אינו מעתיק תיבות אלו בתחלת פירושו, כבפרשתנו (אף שמוכרח ד,במלחמת הרשות הכתוב מדבר" מתיבת ,רבים", כדלקמן) -- כי פי' של תיבת ;כי" לא ישתנה ע"י פירושו ,במלחמת הרשות כו'", וגם אילו הי המדובר במלחמת חובה, הרי יתפרש .כי תצור" ;אם" -- ספק -- ,תצור";

אמנם, לאחרי שמפרש (בתיבת ;רבים") ,למד שפותח בשלום וכו" -- שפסוק זה מלמדנויי שקריאת שלום

גו" היו רק במלחמת הרשות, ראה לעיל הערה 8).

[במשכיל לדוד (ר"פ תצא. וראה גם בדבוי דוד שם) דמה שרש"י אנו מפרש כלום בפ' שופטים -- אף שההכרזות הן דוקא במלחמת הרשות -- כי תחלת הפרשה, ,יראית סוס גו' וניגש הכהן גו'", איירי בין במלחמת הרשות ובין במלחמת חובה, .וכיון דלא מצי לפרושי כוליי ענינא בסגנון א' סתם ולא פ" מידי".

אבל (נוסף שאין נזכר בפרש"י שה" הכרזות היו במלחמת הרשות דוקא, הרי) את"ל ש(גם) רשיי סיל הכי בפששימ -- אדרבא צריןך רש"י לפרש דמשתנה הפשט ותחלת הענין הוא בכַל המלחמות וסופו -- וק במלחמת הרשות].

9) וההכרת לוה בפשטות הכתובים י"ל : תיבות ,להלחם עלי'* מיותרות, שהרי מובן מעצמו דכונת ,כי תצור אל עיר* היא בשביל מלחמה, ועוד : מדוע הפסיק בתיבות

תצא א

היא ב' או ג' ימים, מוכרח הוא ש,במלחמת הרשות הכתוב מדבר", שהרי כבר פרש"י לעיל עה"פ ,כי תקרב אל עיר גו' וקראת אלי' לשלום" -- ,במלחמת הרשות הכתוב מדבר" :,

ה. אבל בחפסוק ,כי תקרב אל עיר להלחם עלי' וקראת גו'י, שאין עוד פרט בתיאור המאורע אחרי ,כי תקרב וגו'" שיהא אפשר לומר שתיבת ;כי" (-- ,אם" ספק) מוסבת עליו, הרי בהכרח שתסוב על המלד חמה עצמה. ולכן מעתיק רש"י תיבות

,ימים רבים" בין ,כי תצור" ל,להלחם עלייי, והול"יל ,כי תצור אל עיר להלחם על" ימים רבים" 1

ולכן פרש"י דתיבות ,ימים רבים" קאי בין אלפניו (,כי תצור") ובין אלאחריו (,להלחם עלייי). ובזה מלמדנו* הכתוב ב' רדעים: א) אלפני ,כי תצור" -- ,מכאן אמרו אין צרין כו" פחות מג' ימים כו'", ב) אלאחריו ,להלחם על -- שצריך להיות שהיית זמן ד,ימים רבים* קודם מלחמה (ולכן) ,למד שפותח בשלום בי או ג' ימים".

0) כ"פ בגו"א כאן.

אבל אין לומר כבראיים דהוכחת רש"י היא ממ"ש ,לתפשה" ואי' בספרי ,לתפשה ולא לשובתה* -- ,ואם במלתמה של מצות לשובתה ולא לתפשה" -- שהרי (נוסף לזה שלא הובאה בפרש"י דרשת הספרי) עדיין יוקשה (כנ"ל ס"ב) מדוע אין רשיי מפרש הוכחה זו