69

נצטווינו להיות לבבנו תמים עמו ית' וכו' *) -- ומסיים ,ואולי חשב הרב שהיא צוואה כוללת המצות וללכת בדרכי התורה כז' ולכן לא הביא בחשבונו".

וי"ל דאזלי בפלוגתא זו לפי שיטתם בפי' הכתוב <תמים תהי' גו'".

כתב הרמב"ם 5 בטעם כל איסורים אלו: ודברים אלו כולן דברי שקר זכזב הן . . ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו . . בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלה הדברים כו' תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו תמים תהי' עם הוי' אלקיך.

היינו, שהרמב"ם מפרש דתמים תהי' גו' ענינו תמימות ושלימות הדעת. ובמילא מובן שהוא ציווי כולל :י, שהרי תוכנו -- להיות תמים (ושלם) בדעת עם ה"א -- שזהו כולל קיום כל ציוויי הקב*ה. ולכן עַם היות שקבעוהו לציווי זה בפרשה זו דוקא ,כשהזהירה על כל אלו ההבלים*, בכ"ז תוכנו שייך לקיום כל המצות, והוי ציווי כולל יי.

0) הל' ע"ז ספי"א. וראה פיה"מ ע"ז פ"ד מלו,

1 במג"א (ספהמיצ שם) תי' ך,מאד חר שמנה כאו"א מהם לאו בפ"ע א"צ להביא אזהרה אחרת על אלו הדברים כו"" -- אבל ראה בכיאור הרי"פ פערלא (לסהמ"צ רס"ג) מל"ת יח -- שהשג עליה ולכאורה ורק ע"פ מש"כ הרמב"ן (דהרמד בים סיל והוי מצוה כוללת) יובנו דברי הרמב"ם (הל' ע*ז שם) ,ונסשו כל דרכי האמת בגללן* [וסיומו (שההיפך מן הקצה אל הקצה הוא) תמים תהי']. וזהו פי' הרגיל בתמים, שאף מום אחד אין בו.

2) ואף אם נאמר שהאיסור לשאול

שופטים א

אבל הרמב"ן שמפרש ,שנייחד לבבנו אליו לבדו ית' ושנאמין שהוא לבדו עושה כל כו' וממנו לבדו נדרוש הבאות כו' כי הוא משנה מערכות ה" כוכבים והמזלות כרצונו כו", אינו ציווי כולל: עַ"ה שכללות הענין דאמונה הוא בכל התומ"צ, הרי הציווי כאן ד,תמים תהי' גו'" שייך רק לפרטים מסויימים באמונתו ית' (לא לכל התומ"צ), אשר ביכלתו לשנות מערכות הכוכבים כו' שלכן אין לחקור אצלם דברי עתידות.

אולם לפרש"י, פשש"מ, ד,תמים" הוא (לא לשון ,שלם", אלא) מלשון תמימות -- הרי פשוט שזוהי מצוה פרטית (,התהלך עמו בתמימות') - ונמנית במנין מ"צ.

נוסף על המל"ת שלפני זה ;לא ימצא בך גו' קוסם גו" (כל מיני חוקרי עתידות).

ואז תהי' עמו ולחלקו.

ואולי י"ל דע"י קיום לא ימצא בך גו' תועבת הוי' -- תהי' עמו, וכשהוא גם מצפה לו כו" וכל מה שיבוא מקבל בתמימות יהי' גם לחלקו.