68

8 לקוטי

למש"נ קודם: ,תמים תהי'* פירושו, כנ"ל, דאף שהם אומרים דברי אמת, בכ"ז ,לא תלמד גו'", כ"א ,תמים תהי' עם ה"א . . לא תחקור אחר הד עתידות כו'"; ותיכף לאח"ז +כי הגוים האלה גו' אל מעוננים גו' ואתה גו נביא מקרבך גו' אליו תשמען" -- שמותר לחקור אחר העתידות (ע"י נביא) ?

ח. והביאור בזה:

לפירש"י, מה שנאמר ,כי הגוים האלה גו' ואתה לא כן גו' נביא מקרבך גו'" אינו המשך (וטעם) לפרשה שלפניו, אלא -- התחלת ענין חדעא שהקב"ה יקים נביא וגו'.

ומה שנאמר ,כי הגוים האלה ובו'*י הוא לא נתינת טעם (,דהא') על הנאמר לפנ"ז, אלא פירושו ,כאשר" **. ועד"ז מצינו התחלת כמה .פרשיות בתורה **.

והנה כ"ז לפירש"י, שהוא ע"ד הפשט, ולכן אא"פ לפרש ,תמים תהילי כבכ"מ -- שלם, כג"ל (ס"ג), אלא מפרשו תמימות, ולפי"ז מש*נ ,כי הגוים האלה גו'" היא פרשה חדשה*.

4 ראה לקמן ע' 78 ובהערות שם.

5) וכמו התחלת פרשה זו עצמה ,כי אתה בא אל הארץ גו"".

6 ולהעיר שלפי' זה (שכאן -- התחלת עגין החדש) מובן מה שמפסיקים כאן ב" חלוקת קה"ת (,חמישי") ; משא"כ לפ" הרמב"ן ש,כי הגוים גו'" הוא נתינת טעם על הנאמר לפנ"ז צ"ע למה מפסיקים באמצע ההמשך (ועד"ז צ"ע -- לכ"ע -- בההפסק דרביעי. ובכ"מ). וראה ס' מאו"א (להר"א וירמש), ,סור סיום הפרשיות" בס' דרכי חיים ושלום (מנהגי הרה"ג וכו' ממונקאטש -- בעהמ"ס מנח"א).

ובלאה"כ מוכרח זה ע"פ פשש"מ:; אם נאמר דפרשת ;כי הגוים האלה" היא המשך לפרשה הקודמת -- למה לי' להכפיל עוה"פ באותו ההמשך דהגוים .קוסם קסמים ומעונן" גו' +

אבל כיון שעכ"פ מפורש שע"י נביא מותר לשאול עתידות (וגם בכתובים דידן משמע -- דעיקר האיסור הוא מפני שבא ע"י קוסם וגו') בסתירה לפרשה הקודמת -- מתרץ זה רש"י ע'י הדיוק (השינוי) לא תחקור דוקא -- השתדלות יתרה יי המורה על דאגה יתרה, משא"כ שאלה בעלמא ואפילו דרישה.

משא"כ להרמב"ן *י, שאין פירושו פשש"מ דוקא, פי' ,תמים" -- שלם (ולכן מוסיף ,תמים כו' בכל אלה" כנ"ל ס"ג), ולכן מפרש ד,כי הגוים גו'" הוא טעם אלפניו, ש,יקים בקרבך נביא ויתן דבריו בפיו ואתה תשמע ממנו מה יפעל א-ל ולא תצטרך אתה בעתידות אל קוסם ומנחש כו' שאין כל דבריהם אמת ולא יודיעו בכל הצריך אבל בנבואה תודיע חפץ השם ולא יפול דבר".

ט. מענינים ע"ד ההלכה שבפרש"י:

בציווי +תמים תהי' גו'" -- פלוגתא דהרמב"ם והרמב"ן אם גמנה במגין המצות : הרמב"ם לא הביאו בסהמ"צ שלו, והרמב"ן בהשגותיו י: מנאו (,ש-