62

הערות

1. 1. בקר כו' בלא וא"ו -- ראה מרגניתא טבא (שם) שגירסת הרמבים בדברי בה"ג היתה .ללכת בדרכיו ולהלביש ערומים" (בוא"ו) ולכן לא ה" נראה לו לפרש דלהלביש ערומים וכו" הוא פירוש דללכת בדרכיו, ולפי ישוב הרמב"ן צריך לגרוס בלא וא"ו (ראה בלב שמח שם -- ד"ה אמר הצעיר).
2. 3. אף שבמו"ד אעו מחוייב משום מ"ע הגמ*ח, כ"א משום .בו תדבקון" - כנ"ל בפנים, פשוט שכשהוא גמ"ח במצב כהנ"ל, ה"ה מקיים גם מצות גמ"ח.
3. 4. אף שלצורך פ" הכתוב כאן - אינו מפרט אלא שתים.
4. 5. לקו"ת בחוקותי מה, ג* ד"יה רבי אומר ה'שי"ת ספ"א ואילך. דייה ביוהשמע"צ השייית בתחלתו. התמים ח"א ע' כה ואילך. ועוד.
5. 5. *) להעיר שבלקו"ת שם כתב זה על .ואת מצותי תשמרו" (שבתחלת בחוקותי) כהל' שלפנינו ,ואת מצותיו תשמרו-
6. 6. ולכן בזה דוקא נאמר הלשון ובו תדבקון, הדבק בדרכיו, משא"כ מצות הם מלי צוותא וחיבור, וייל שהוא ע"ד ההפרש שבין התקשרות ודביקות, שהתקשרות (נש"י עִּם הקב"ה ע"י תומ"צ) הוא ,כמו שצוררין דבר בדבר וקושוין אותן יחד . . וזהו הנק' קשר ויחוד שמחברין ומקשרין דבר נפרד" (ד"ה למען תזכרו תקס"ת -- ויש עִי שלז), משאייכ דביקות מורה שאינו מציאות לעצמו והם דבר א, ולכן על הנשמה למעלה כותב בתניא (פל"ז מח, סע"א) הלי דביקותו (ראה ד"ה והיי עקב תער"ג (תשיייא) נעתק בלקו"ש ח"ט ע' 73 בשוה"ג להערה 15).
7. 7. ולהעיר שששה ענינים שבפסוק זה (אחרי היא גוי) הם כנגד שש תיבות שביחוד שמע ישראל ואשר ,ובו תדבקון* הוא כנגד אחד ,שכביכול שמתבלעים בו" (ש"ך עה"ת - הובא ונתבאר בלקו"ת פרשתנו כב, ד. ובאוה"ת פרשתנו ע' תרפדיה. וראה גם סדור כו, אב (ואילך). ואוה"ת שם ע' תרצד ואילך -- בהעילוי של ,ובו תדבקון").