56

66 לקוטי

זה עצמו: ,?אהבה את היא ללכת בכל דרכיו"* (ומסיים) ,ולדבקה בו" -- והרי אין לומר שחזר הכתוב מיד לצוות עוה"פ על ענין האהבה וכו'; ועכצ"ל שהכוונה לדביקות (יותר כללית, דחיינו) לאחרי שבא ,לאהבה את ה"א", וגם ,ללכת בכל דרכין"י שיתעלה עוד ויגיע לבחי' ,ולדבקה בן" ממש. ומכיון שכן, קשה (לרש"י): ,אפשר לומר כן והלא אש אוכלה הוא", היינו, איך אפשר ,לדבקה בו" בדביקות, שהיא למעלה מדביקות שעלי האהבה לה' ,והלא אש אוכלה הוא"'1 ולכן צל"פ: ,הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליכם כאלו נדבקת בן* 9

ד. והנה הפסוק (בפרשתנו) ,אחרי ה'א תלכו ואת מצותיו תשמרו גו' ובו תדבקון" נאמר באמצע הפרשה הדנה בנביא שקר מסית ומדיח: ,כי יקום בקרבך נביא או חולם גו' ובא האות והמופת גו' לאמר נלכה אחרי אלקים אחרים גו' ונעבדם לא תשמע אל דברי הנביא ההוא גו' כי מנסה ה'"א אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה'א בכל לבבכם ובכל נפשכם".

ולכן הפסוק ,אחרי ה'א תלכו" הבא מיד לאחרי הפסוקים הנ"ל, מובן ש-

0) ומה שאינו מפרש כבגמ' (כתובות קיא, ב) כל המשיא בתו לת*ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהגה ת*ח מנכסיו, כי בפשש"מ : נוסף ע"ז דמכיון שלהבקה בו נאמר כשישראל היו עדיין במדבר (ראה בפרש"י פסוק כג: עשיתם מה שעליכם) לא ה" שיך כ"כ הפרקמטיא וכו', הנה (גם בנוגע לשאר הדברים) הצלוי דלדבקה בו הוא לכל ישראל לא רק לאלו שיש להם בנות ונכסים כו

תוכנו לשלול ולסתור את דברי הנביא השקר, שהוא אמר ,נלכה אחרי אלקים אחרים גו' ונעבדם", הנה לעומת זה הזהירה התורה כי ,אחרי ה"'א תלכו . . ואותו תעבודו" יי; אמנם מה שהוסיף הכתוב בסיום הדברים ,ובו תדבקון" אי"מ מהו עניגה של דביקות זו -- כי הלא אא לפרש כבכתובים הקודמים, כדלהלן :

א) אין לומר שהכוונה בזה לדביקות הנפש באהבה (כבפ' ואתחנן) -- כי הרי הכוונה כללית בזה שהקב'יה נותן ממשלה *יי לנביא השקר לעשות אות -- מפורשת היא בפרשה (בפסוק שלפנ"ז) : ,לדעת הישכם אוהבים את ה"א גו ", ז א. שאהבת ה' היא תכד לית ועיקר של כל הענין המדובר כאן -- ואיך יתכן שחזר הכתוב להזהיר עלי' בתור פרט אחד:י? ועוד: בפסוק זה עצמו באה אזהרה מפורשת ,ואת מצותיו תשמרו", ובודאי בכללן של ,מצותיו" היא מצות אהבת ה''י.