45
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א עה"פי ,רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש גו'" מעתיק רש*י תחלת הפסוק ,רק חזק לבלתי אכול הדם", ומפרש: ,ממה שנאמר חזק אתה למד שהיןו שטופין בדם לאכלו לפיכך הוצרך לומר חזק דברי רבי יהודה, רבי*י שמעון בן עזאי: אומר לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצות אם הדם שהוא קל להשמר ממנו שאין אדם מתאוה לו הוצרך לחזקך באזהרתו קל וחומר לשאר מצות".
בפשטות מובן הקושי שבכתוב שרש"י נחית לתרץ, והוא משנ"א .חזק", שלא מצינו לשון זה בשאר מצות ה" תורהי, וע"ז מביא הדרשות שבספרי כאן שעל פיהן מבואר לשון ,חזק" הנאמר בדם.
אמנם צלה"ב :
א) דובר כמ"פ שכאשר רש"י מביא ב' פירושים הוא לפי שבכ"א מהפי' ישנו קושי בהבנת הכתובים, שיתורץ
ע*י פירוש השני, אלא שהפי' הראשון קרוב יותר לפשש"מ. עפ"ז צריך ביאור מה טעם הוצרך רש"י להביא כאן ב' הדרשות -- מה קשה בפי' הא' שמתיישב ע"י פי' השני, ומה חסר בפי' השני המכריח להביא פי' הראשון?
ב) בכלל במחלוקת זו דר*"י ור"ש בן עזאי ובפרט ע"ד הפשט קשה - ה"ז פלוגתא במציאות ובהיפך מן הקצת אל הקצה: לר"י ,הוצרך לומר חזק* לפי +,שהיו שטופין בדם לאכלו", והיינו שבזמן ההוא היו רגילים וביותר באד כילת דם; ולר"ש בן עזאי, על דם עצמו אין צריך חיזוק כלל כי ,קל להשמר ממנו שאין אדם מתאוה לן" (ובאופן כזה הי' גם בשעת הציווי, שלכן הוזהרו בזמן ההוא ,רק חזק לבלתי אכול הדם"י),
ג) בדברי ר"ש בן עזאי שבפרש"י' <שאין אדם מתאוה לו", ולא .שאין אדם שטוף בו", ע"ד דברי ר"י ;שהיו שטופין בדם".
ד) לקמן עה"פ* ,למען ייטב לך גו'" פרש"יי ,(צא ולמד מתן שכרן
6 שם כה:
ד) ממכות כג, ב.
הערות
- 1. פרשתנו יב, כגי
- 2. *ו' נזכר בדחז"ל בג' אופנים : בן עזא שמעון ב"ע, רשב"ע. וראה רש"י קדושין (מט, רע"ב). ואכ"מ.
- 2. בדפוס ראשון ובדפוס שי דרש"י .ר' שמעון בן יוחאי אומר", ובש"י כת"י .ריש (סתם)*. אבל בדפוסי רש"י שראיתי הוא ,רייש בן עזאי". וכיה בספרי (בדפוסים שראיתי, עכ"פ) שהוא מקור פרש"י.
- 3. ראה רמב"ן כאן : ,מצינו לשון חוזק במצות . . וזה כלל במצות כולן . . אבל במצוה אחת לא נמצא כ[
- 6. דאין ?ומר דלר"ש כן עואי זה שאין אדם מתאוה לדם הי' לאחר זמן, משא"כ בזמן אמירת הציוי, כי א) הלל" ,קל להשמר כו' שאין אדם מתאוה" הוא ל' הזה ב) הל' ,לא בא הכתוב אלא . . אם הדם כו'* משמע שבכל זמן הוא כן (כולל גם זמן הציוי).
- 5. משא"כ בספריי : דם שאין בכל המצות קל ממנו.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל לקו"ש חי"ד ע' 45
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.