34

4 לקוטי

וזהו הדמיון שבין ,מיתתן של צדיקים" לשבירת הלוחות -- כי שניהם נשתנו מכפי שהיו בתחילה וה;רוחניות" (הנשמה, ה,מכתב אלקים") נעשה כל מציאותם.

ו ע'פ כל הנ"ל יובן גם גודל העילוי שב,שברי לוחות". ושייכותו למלחמה -- וכנ"ל (ס"ב) שכשהיו יוצאים למלחמה הי' יוצא עמהם הארון שבו היו מונחים שברי לוחות :

תוכנה של מלחמת בנ"י הוא: אף שהיו דור דעה במדבר -- לעבור את הירדן*י ולכבוש נחלת גויםם יי ארץ כנען, לעשותה ארץ ישראל, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, וכל כמה שלא נכבשה כל הארץ כולה:-- ה"ז מלחמת מצד וה* לכבוש נחלת גוים ולעשותה דירה לו ית'.

וההתעוררות (והכח) לזה באים מהשברי לוחות: כמו שהלוחות, שגם מצד עצמם היתה בהם המעלה ד" ,מעשה אלקים", עלו למעלה גדולה יותר, המעלה ד,מכתב אלקים", ועד כדי כך -- שכאשר ,פרחה" מהם מעלה זו, לא חי' בהם ,ממש",

ה"ז מעורר את היוצאים למלחמה, שלא דיים כלל בהמעלות וכו' שישנן בהם ע"ע שהם צדיקים וכו' כנ"ל כ"א מלחמת מצוה וחובה היא לאזור את כל הכחות לכבוש, ובל' הרמ-

2) שגוטל מזה ונותן לזה, ק"נ (לקויית שלח מו, א).

3 ראה פרש'"י עה"ת בתתלתו.

4 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"א וה"ו.

ב"ם יי ;כל ארץ ישראל האמורה בתורה" -- שזהו כולל זה שציווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו ב"נ כו" שיקבל אותן כו' מפני שציווה בהן הקב"ה בתורה כו' -- כל העולם נעשה דירה לו ית'.

זוהי ההוראה לכאו"א בעבודתו: אין לו לאדם להסתפק במה שעשה בעבודת ה' עד עתה. ואפילו אם כבר הגיע למדריגת צדיק, מצוה וחובה היא לעלות למדריגה נעלית יותר.

זה והנה הוראה זו שייכת גם לפשטות הענין ד,מיתתן של צדיקים":

ארז"ל *י ,צדיקים יי אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה'"ב שנא' * ילכו מחיל אל חיל וגו'". היינו, שעומדים בעלי' תמידית בעבודתם לקונם.

ואף שבכל ימות השנה ,אין להם מנוחה", הרי ביום היאָרצייט, יש אז עלי' יתרה. והטעם י"ל:

מבואר בכ"מ *י דבכדי לעלות למדריגה עליונה יותר, שהיא באי"ע למדריגתו הקודמת, ה"ז ע"י הקדמת ביטול ממדריגתו הקודמת. ובלשון אדה"זי ,שבע יפול צדיק . . ובין