23

ובחי"ת שהוא יחיד בז' רקיעים ובארץ הרי ח', והדלי"ת רמז לד' רוחות" -- ובפדט ע"פ הידוע -- דיוק תיבת ,אחד" *י (ולא ,יחיד") שמורה שישנו מקום לאיזו מציאות זולתו ית', ומ"מ ה"ה אחד, היינו שמציאות ה;לילה" מחוברת וכלולה באמיתית מציאות ה,יום".

וזוהיייי עבודת הק"ש : ,שמע ישראל וגו' ה' אחד" -- העבודה דאמליכתי? למעלה ולמטה ולד' רוחות * -- ששת קצוות העולם -- לגלות אחדותו ית' בעולם, לשון העלם :*, היינו כמו שהוא במציאותו **. וזהו הטעם שמצות ק"ש קשורה בשני הזמנים דיום ולילה -- לא להדגיש החילוק והפירוד שביניהם, אלא, אדרבה, לפעול בב' הבחינות ההפכיות ד,יום" ו,לילה* ולחברם ל,יום אחד" -- גילוי אחדותו בעולם.

משא"כ תורה, שאינה נתפסת בענד יני העולם (כ"א רק מתלבשת בהם), אינה שייכת להעולם (התחתון) כפי שהוא במציאות של ,תחתון". דהרי היא למעלה מלהיות נתפסת ומשתנית ע'יי העולם ובעולם יי (גם לאחר שנסעה

9) ראה לקו"ש חי"א ע' 11 ואילך ובהנסמן שם,

*פנ) ראה בריש ברכות בנוגע לק"ש ,יליף מברייתו של עולם".

0) ברכות ג ב.

1) לקו*ת שלח ל ד, ש"ש סד, בי ביאוהי"ז להצ"צ ע' שנה (ומציין למרז'"ל). ועוד.

2) ראה ד"ה ויאמר משה תש"ד פ"5 : וענין ההתלבשות דתורה אי"ז מענין הת" לבשות של התעסקות , . ולשון התלבשות הוא רק שם המושאל בלבד. וראה לקו"ש

ח"ח ע' 352 ואילך. ח"ט ע' 65 ואילך.

\אתחנ\ג

וירדה בסתר המדריגות כו' ומחשבה דבור ומעשה תפיסא בהן **) אשר לכן אין חושך העולם מעלים על התו" רה *:, וכמרז"ל * .הלא כה דברי כאש נאם ה', מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומ" אה"יי, היינו שמצד התורה הרי אין נראה בהעולם מציאותו" -- לכן גם החיוב דתלמוד תורה אינו מוגדר בגדרי יום ולילה.

ג. עוד ביאור בזה: ענינה של ק"ש הוא, כנ"ל, לפעול אחדות (דהוי' אחד) בעולם; ואין הפי' שפעולתה היא רק לגלות בעולם שהוא בטל במציאות, ב"א גם לפעול בעולם ביטול זה, שהו"ע האחדות. וכדיוק ל' מרז"ל הניל (בביאור ענין הק"ש) ,כיון דאמליכתיי למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת", היינו שהאדם ממליך את הקב"ה בעולם. וכיון שכן, שפעולת הביטול בעולם תלוי' בעבודת האדם. הרי בהכרח שישנם שינוים בדרגת הביטול הנפעל בעולם, דהרי לא כל הזמנים שוין בעבודת האדם: