8

שיחה ב

8 לקוטי

דברים ג

א דובר כמ"פ : כי דרכו של רש"י בפירושו עה"ת היא, לפרש כל דבר הקשה ובלתי מובן בפשוטו של מקרא: והענינים הדורשים ביאור (ע'פ פשטות הכתובים) ואין רש"י מפרשם. הרי זה גופא הוכחה שלדעתו של רש"י מובנים הם בפשטות ועד כדי כך שאין צורך לפרשם: (או שמובנים הם ע"פ מה שכבר פירש"י לפנ"ז).

עפ"ז צלה"ב תמי' גדולה המתעוררת בלימוד פשוטם של כתובים בפרשתנו, אשר כמה 3 ממפרשי התורה משתדלים לתרצה, ודוקא רש"י ראש הפשטנים לא עמד עלי';:

בפרשתנו* מספר משה בארוכה על חטא המרגלים ועל הגזירה שנגזרה עייז על דור המדבר ,אם* יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה גו' (וממשיך) זולתי כלב בן יפונה הוא יראנה גו' יען אשר מלא אחרי ה'", ומפסיק ואומר ;גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם". ואחרי ההפסק ממשיך עוד לספר בענין המרגלים +יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבוא שמה וגו

1) ראה לקו"ש ח"י ע' 13 ובהערה 1 שם. 2) וכשאין ביאור (ע"ד הפשט) -- כותב רשיי ,איני יודע" וכיו*ב (תולדות כח, ה, ועוד -- ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 2 ובהנסמן שם).

3) ראה אברבנאל, רמב"ן, ספורנו, כלי יקר, אוה"ח. ועודי

64 א, כב ואילך.

6 שם, לה ואילך.

וטפכם אשר אמרתם לבז יהי' גו' המה יבואו שמה וגו'".

ולכאו' תמוה: למה מפסיק באמצע סיפור מעשה המרגלים במה שאירע למשה רבינו ,גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם", כאילו שגם הגזירה על משה שלא יבוא אל הארץ היא בסיבת חטא המרגלים, והרי חטא משה רבינו שבשבילו נגזר שלא יכנס לא"י מפור₪ש בקרא שהוא חטא מי מריבה, וכמש"נ* ,יען לא האמנתם בי גו' לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם", ומה ענינו באמצע סיפור מעשה המרגלים + ובפרט שמעשה המרגלים ומי מריבה רחוקים זה מזה כמעט ארבעים שנה: מעשה המרגלים הי' קרוב לצאת בנ"י מאמייצ (ובגללם נגזר ,יום לשנה יום לשנה גו' ארבעים שנה*" '), ומעשה מי מריבה הי' אחרי מיתת מרים:, קרוב לסיום הארבעים שנה.

והנה הרמב"ן מתרץ שמשה הזכיר כאן חטא מי מריבה ,כי רצה להזכיר יחד עונש כל הנמנעים מעבור אל הארץ כי הכל בגרמת עונותיהם כו'".

אבל בפשוטו של מקרא קשה לתרץ כן, כי:

א) הכתובים לפניו ולאחריו הם בענין המרגלים -- ומה טעם להכניס