272

272 לקוטי הוספות/בין המצרים שוחות

והוספה והדגשה מיוחדת בשנה זו,

-- שהיא שנה השביעית שבת להו" והקדמה ל,מקץי שבע שנים גו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' ובניהם אשר לא ידעו גו"

בענין החינוך, ובמיוחד של תינוקות (ילדים וילדות) שלא הגיעו עדיין לגיל מצות, שבהם המעלה ד,הבל שאין בו חטא** -- לחנכם בחינוך כשר ובחינוך על טהרת הקודש. וידועה תקנת יהושע בן גמלא -- ,שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה וכל עיר ועיר", ואמרו ע*ז שעי"ז ,זכור לטוב" ושאלמלא תקנה זו ,נשתכחה תורה מישראל*

ויש להשתדל להביא ולהכניס לחינוך זה ילדים וילדות בריבוי הכי גדול. בשכונה שניתן לפעול ולהכניס מאה ואחד ילדים אין להסתפק, ח"ו, במאה.

ועל של פועל באתי -- אלו שכבר עסקו בזה -- בודאי ימשיכו, אלא -- ביתר שאת ויתר עוז, ואלה -- שמאיזו סיבה שתהי' -- עדיין לא עסקו בזה, צריכים להתחיל בזה במרץ עכשו -- בעצמם (בגופם ובנשמתם) וגם לפעול על אחרים להשתתף בזה ולעשות בזה, ולשתף ולהכניס יותר ויותר ילדים וילדות, יותר בכמות ויותר באיכות.

וכל המקדים הרי זה משובח, ואין לדחות לאחר זמן אפילו לא לרגע אחד. ולהעיר אשר אף שרגע אחד הוא -- הרי פעולה האמורה היא דבר שבקדושה ונעשה ענין נצחי כמבואר בתניא* ,ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד".

וכל זה יהי' מתוך שמחה וטוב לבב,

ויה"ר שיקוים בכל העוסקים: ,מי שיש לו מנה רוצה מאתים כו' רוצה ד' מאות*""* כיון שהמאתים כבר ישנם ומוסיף ורוצה ומוסיף ועושה והולך מחיל אל חיל.

ואין לדאוג מאין יהי' הממון לההוצאות הקשורות בכהנ"ל -- מאחר ובודאי יובטח ע"י נדיבי לב ושיתנדבו בשמחה ושמחה פורץ גדר.

כי כיון שהחינוך דבניו של מקום זהו ענין שהקב"ה ציווה עליו, הרי ,לי