235

... לפלא גדול מ"ש שלא יכול להשתתף בהתועדות דחג הגאולה מצד וכו' -- שאם זה שאין לו כל מניעות צריך להשתתף בהתועדויות כאלו, עאכו"כ זה שיש איזה מניעה, שהרי ההשתתפות בכחה היא לבטל המניעות ולהמשיך ברכות השי"ת בכל המצטרך. וק"ל.

א. נתבאר בהמאמר (ד"ה הו" לי בעוזרי) -- שיסודו הוא בלקו"ת ובמאמר י"ב תמוז תרפ"ז (קונ' יד) -- אשר גם על אויבי דוד, שהם אויבי הוי' כמ"ש הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, נאמר יתמו חטאים, ולא חוטאים.

וזהו שראינו באופן הנהגת הנשיאים וכ"ק מו"ח אדמו"ר ביחוד, אשר הנהגתם היתה לקרב את כל ישראל, גם אלו שהם בהסוג המדובר בתניא ספל"ב, להשתדל להחזירם למוטב בכדי שיהי' יתמו חטאים ולא חוטאים.

ב. בתקופה האחרונה היו ענינים כאלו אשר הסכימו עליהם מפני שעת הסכנה והדחק, אף שמלפנים שללו אותם.

אמנם צריך לזכור אשר הנהגה זו ומעין זו היא רק בדרך הוראת שעה בלבד אבל לא בתור סדר קבוע.

ויובז זה עד"מ מענין הרפואה בגשמיות:

בבית החולים, או גם בבית הבראה, יש סדר מיוחד של אכילה שת" ושינה ונתינת סממני רפואה, אשר מרפא ומחזק את בריאותם של החולים, אך מובן בפשיטות אשר סדר זה אינו מתאים כלל לאנשים בריאים, ואדרבא את הבריאים יכול להביא אותם לידי חולי, ועד גם לידי סכנה ר"ל, אף אשר אותו הסדר טוב ומועיל עבור החולים, וכידוע גם בכמה סממני רפואה, אשר סם-המות הם, אלא שבכמות קטנה ביותר ולחולי מסוים -- מועילים הם.

לאיש בריא בהחלט, הביאור והאזהרה אשר לא יתנהג כסדר הנהוג בבית החולים או בבית הבראה -- אך למותר הוא.

הכרח הביאור והאזהרה הוא למי שאינו בריא לגמרי, או למי שהי' חולה והורגל בסדרים אלו -- שאז הרי אפשר שיתנהג כן גם אחרי שהבריא, -- לאיש הזה צריך לבאר הסכנה הכרוכה בזה.