226

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הראשון ד"ה הוי' לי בעוזרי (בסיומו) -- הם (בירורי המצות) העוזרים האמתיים של האדם, כולל (כמובן) במילוי תפקידו ,לשמש את קונו" ע" התומ"צ.

והנה בכל מצוה ומצוה -- הדברים הנ"ל אמורים, אבל ביתר שאת ויתר עז הוא בנוגע למצות שיש ביניהן שייכות.

ובזה זירוז מיוחד לתלמידי ישיבות, ובכלל ליושבי אוהל -- שהתורה עיקר עסקם ורוב ימיהם בה -- להוספה בהמבצעים הידועים, שלכאו"א מהם שייכות מיוחדת לתורה, וכמדובר כבר כ"פ:

מבצע תורה: הרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, אלא שכמה פעמים ככה -- הצלחה רבה בלימוד התורה.

מבצע תפלין ומבצע מזוזה -- אשר בפרשיות שבהן נאמר והוכפל הציווי דת"ת ,בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", וציווי התורה ה'ז נתינת כח.

מבצע צדקה -- אשר על ידה נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה,

מבצע בית מלא ספרים (דתורה ותפלה -- שלימוד התורה שאחרי התפלה הוא נעלה ביותר, ובפרט שהתפלה ה"ה בהקדמת כובד ראש וכש"נ השתחוו לה' בהדרת קודש).

הערות

  1. 1. דיה הוי" לי: נדפס בס' הקונטרסים ח"א דף קעט. וראה ג"כ לקו"ת שמע"צ ד"ה זה.
  2. 2. לשמש את קונו: משנה סוף קדושין.
  3. 3. ביתר שאת ויתר עז: עיין לקוטי לוי יצחק לתניא ע' לז.
  4. 4. לתלמידי .. אוהל: וגם לכל בנ"י, שהרי כולם נצטוו ודברת בם ולא בדברים אחרים (יומא יט, ב). עיין הל' ת*ת לאדה"ז פ"ג ס"ב וס"ו-ז.
  5. 5. שהתורה עיקר עסקם: להעיר מירושלמי פאה (פ'א ה"א) וכל חפצים כו' (ובמראה הפנים שם) ופי בד"ה במדרש פ' נח (ס' המאמרים תרכ"ו בסופו): נבין דעת הירושלמי כו'.
  6. 6. תורה .. תפלין: שייכותם מיוחדת עייז ד"ה תפלין דמארי עלמא (תרנ"ג), ד"ה איתא במדרש תהלים הידוע, ועוד.
  7. 7. בשבתך .. ובקומך : דברים וא"ו, ז. יא, יט.
  8. 8. וציווי .. כח: וגם הבטחה, כי לא ידח ממנו נידח ובודאי יעשה תשובה כו' (הל' ת"ת שם פ"ד סוס"ג. תניא ספל"ט). \
  9. 9. צדקה .. ככה: תו"א בתחלתו (א, ב).
  10. 10. התורה שאחרי התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו*ת ברכה צו, ב.
  11. 11. שהתפלה .. קודש : ברכות ל, ב.,
  12. 12. כובד ראש: עיין או"ת להה"מ ד"ה אין עומדין (קח, ג). שם ר*פ ויגש. אדהאמ"צ בסידורו ריש שער התפלה (יט, ג).
  13. 13. השחחוו .. קודש : תהלים כט, ב. שם צו, ט. דהי*א טז, כט. והנה בתוס' (ברכות שם) מסקנתו דהכוונה למזמור כט, אבל ביל"ש הובא במזמור צו (והרי מחברו -- מהקדמונים). וי"ל טעמו --

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.