211

לקומי הוספות/ י"ב"י"ג תמוז שיחות 211

.. בפלל -- ובפרט בקשר להמצב באה"ק ת"ו צריכים כעת להשתדל בכל עוז לבטל את הגזירה האיומה ד,מיהו יהודי", וגם לחזק את כל המבצעים דלקמן; נוסף על העיקר שהמדובר בקיום מצוות כלליות של הקב"ה -- הרי לכאו"א מהן -- כמבואר בתוה"ק תורת חיים (הוראה בחיים) - סגולה מיוחדת בתור שמירה והגנה.

ואיז הכוונה אשר בגלל הגזירה ד,מיהו יהודי" או בגלל החסרון במצוות דמבצַעִים אלו באו המאורעות כו' ל"ע ול"ע, כ"א שזהו עדימ כפי שנהוג בצבא ענין עיקרי -- שכשהולכים אנשי הצבא לחזית לובשים כובע של מתכת (,העלמעט") בראשם להגן עליהם מחצי (,בולעט'ס") האויבים; הנה באם בא אחד ולקח את הכובע מהאיש צבא (או לא הניח לו ללבוש הכובע) ולאחר זמן ואפילו זמן רב ירה האויב .,בולעט" וכיווז בראשו של החיל ופצעו או כו' -- פשוט שהסיבה לפציעתו או כו' של האיש צבא היא - יריית האויב, אבל באם האיש צבא ה" לו ,העלמעט" על ראשו, לא ה" נפצע, לפי שהכובע הי' מגין עליו. ולכן: זה שהוא מונע מהאיש צבא לבישת הכובע מתכת, גם הוא נאשם בפציעתו או כו' של האיש צבא -- על שמנע את הגנתו של האיש צבא..

וכן הוא בנדו"ד, שישנן סיבות להמאורעות שאירעו ובל' הרמב"ם ' ח"ו לומר שזהו מצד ,מנהג העולם (או) נקרה נקרית' - ובודאי ובודאי שהמחבלים מושחתים ושונאי ישראל וכו' -- וסופם כפרעה וחילו וכו', אלא שמכיון שכניסת המחבלים לערי אה"ק היתה ע"י תסרון בשלימות המחיצות דהגבולים ועשו בהן פרצות וכו', ועד"ז ברוחניות, הגזירה ד,מיהו יהודי" הורסת את המחיצות שבין ישראל לעמים [ועד שַעפ"י החוק ד,מיהו יהודי", באם מחבלים אלו היו באים בגלוי דרך לוד (עם תעודה איזו שתהי) ודורשים שירשמו אותם כ,יהודים", עפ"י חוק אומלל ואיום זה היו ממלאים דרישתם זו], באם לא היתה גזירה זו, והיתה המחיצה חזקה (ברוחניות) בין ישראל לעמים, הרי מחיצה זו היתה מחזקת גם את המחיצה בגשמיות. ולכן, גם לגזירה הנ"ל יש חלק גדול בהמאורעות. וכמובן ממשל הנ"ל, שבזה שקרהּ להאיש צבא נאשם (נוסף על העיקר זה שירה החצים) גם זה שמנע את הגנתו שָל האיש צבא ע"י שלקח ממנו את הכובע מתכת.

וקְדִיז הוא גם בנוגע להמבצעים של המצות דלקמן; אשר ודאי שאין