165
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מדצ"ח מושגח הוא בהשגחה פרטית מצד עצמו. וכ"ה פשטות מרז"ל זה, ששופטים את השלך והדג עצמם.
- ועניז זה יש לעשותו פרט מענין הכללי שפירש ופרסם הבעש"ט אשר לעולם ה' דברך נצב בכל פרטי הדצח'ם. דכיון דבכל רגע ורגע דבר ה' מהווה כל פרט ופרט מהבריאה כמו שהי" בששת ימי בראשית, הרי אין כאן זמן פנוי למקרה ועוד שכמו שכל המאמינים אין אומרים ענין המקרה בעת הבריאה עצמה. ואפילו בפרט מדצ"ח. כמו"כ הוא ממש בכל רגעי קיום פרטים אלו, כיון שהודיע הבעש"ט שהם מתהווים בכל רגעי קיומם מאין ואפס המוחלט -
ובעומק יותר: כל הבריאה וכל המאורעות דשיתא אלפי שני דהוו עלמא עלו במח' הקדומה דא"ק, וכולם נסקרים שם בסקירה אחת. מובן אשר איזה מאורע שיהיי, אם הי' באופן אחר מכמו שאירע עתה הי ג"כ שינוי בסקירה ומת' זו כביכול. והנה מח' זו ורצון כללי זה הם עפ"י כוונה העליונה ומשלימים אותה בדיוק דלא פחות ולא יותר. נמצא אשר כל מאורע איזה שיהי' (ואפילו בדומם) לכל פרטיו משלים הוא, ע"י שאירע דוקא באופן כזה, את הכוונה העליונה. -- וראה בד"ה על כן יאמרו המושלים תרצ"ו עדכ"ז.
ואדרבה סוג היחידי במאורעות, שלפעמים, אין אנו יודעים אם מתאים הוא לכוונה העליונה, הם מאורעות מין המדבר ודוקא המובחר שבו והמושגח ביותר, היינו איש הישראלי כי הוא רק הוא בעל בחירה ובידו לשנות תפקידו מה שהוטל עליו עפיי כוונה זו. משא"כ כל שאר הנבראים, אשר פקודתו ית', המתאמת לכוונה העליונה שמרה רוחם. ועיין ג"כ אגה"ק סכ"ה.
והטעם בפנימיות ע"ז ייל מפני שמקור אמיתית הבחירה הוא למעלה ממקום כוונה הנ"ל, ישראל קדמו לתורה. ועיין לקו"ת ביאור לד"ה והניף
וד"ה יו"ט של ר"ה רס"ה. (ממכתב אלול, תש"ח)
,.. בתו'א ד'ה חייב איניש לבסומי השני (צח, סע"ד): שע"י שכפה עליהם הר כגיגית באו להקדמת נעשה לנשמע, ובמדרש תנחומא ובתוס' (שבת פח, רע"א) מוכח דהקדמת נעשה לנשמע הי' קודם כפיית ההר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.