118

18 לקוטי יותר מכפי ערך יגיעתו. ובמילא מובן. שכ"ז הוא עדיין בחי' השייכת והיא בערך ומדרי' הנבראים;

אבל בחינת מתנה שבתורה היא הבחי' בתורה שמצד הבורא, שלמעלה מעבודת ומדרי' הנבראים. ולכן באה בדרך מתנה (מתנת חנם) מלמעלה, והכנת המקבל היא רק מה ש,עביד נייחא לנפשי'" -- נטיית הנפש של הנותן אל המקבל, אבל אינה מכריחה המתנה].

דוגמת ענין זה מצינו גם בגורל: אי' בשו"ת חות יאיר יי ,שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כו' מסוגל להשגחה אם נעשה כהוגן", והיינו, עם היות שהגורל בא מלמעלה ע"פ ,השגחה עליונה" ואינו תלוי כלל בעבודת ובחירת האדם, בכיז צ"ל ,כהוגן", שאז נעשה ,מסוגל להשגחה (עליונה)".

ועד"ז הוא בבחי' מתנה וגורל שבתורה: בחי' זו ניתנת להאדם רק כש<,עביד נייחא לנפשי'* -- להקב"ה, ע'י שלימות עבודתו כפי יכלתו (של הנברא); ורק אז ניתן לו מלמעלה במתנה מה שלמעלה מעבודת האדם **; וע"ד מרז"ל הנ"ל בנוגע למשה, דלאחר ש,הי' לומדה* בכח עצמו ככל יכלתו, ניתנה לו מלמעלה במתנה, באופן נצחי.

נוסעיא

חכמים במשנתם **: +יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך" -- דלכאורה אי"מ%:

א) מהו תוכן הבקשה והתפלה ,ותן חלקנו בתורתך" -- ממ"ינ: אם ילמוד כפי כחו, אזי ודאי ישיג, כהבטחת חז'ל ,יגעת ומצאת תאמן", ובאם לאו -- הרי גם התפלה לא תועיל, כסיום דברי חז"ל ,לא יגעת ומצאת אל תאמין" ?

ב) מהי השייכות בין ב' ענינים אלו +,שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו" - .ותן חלקנו בתורתך"1

ג) מהו דיוק הלשון (א) חלקנו -- דמשמע שהחלק כבר שייך אליו עוד קודם שניתן לו, (ב) בתורתך (תורה שלך) -- לכאורה הול"ל ;ותן לנו חלק בתורה" 1

והביאור בזה: עיקר תוכן תפלה זו הוא על בחי' ,מתנה" שבתורה :י, הד באה מלמעלה והיא שלא בערך עבודת ויגיעת האדם, ולכן צריך ע"ז תפלה ובקשה.

לאידך, צ'"ל הקדמת עבודת המקבל, +,עביד נייחא לנפשי'", כנ"ל, ולכן באה בקשה זו רק לאחרי שכבר רכש ה,חלק" שלו בתורה, שהשיג בתורה כפי כחו ויכלתו; ולאחר שכבר יש לו ה;חלק" שלו בתורה, מתפלל: ,ותן