108
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
188 לקוטי ולברר את הדברים הגשמיים; משא"כ זה שהנהגתו אינה כדבעי למיהוי, שבמצבו יש לחוש שהדברים הגשמיים יפעלו בו ירידה*י -- עליו אמרו ,נדרים סיג לפרישות" יי.
לפ"ז מובן שהתכלית הוא" להתעלות לדרגא כזו שבה יש מעלה יתירה היינו -- שלילת וביטול הנדר. ומעתה כשהתורה מרמזת שיש איזה ענין בנדרים המשתייך דווקא ליחיד מומחה (או ג' הדיוטות, שהם בי"ד :י) מצד דרגתו הנעלה -- הרי מובן שאין יי המדובר בענין השייך לקיום הנדרים, כ"א לביטול והפרת הנדרים -- היינו שהמומחה (או הב"ד) פועל יי עילוי בהד אדם הנודר, עד שמגיע לדרגא כזו שאין צריך לנדרים.
ה ע"פ הנ"ל שעיקרה של פרשה זו הוא ענין הפרת הנדרים, יובן ג"כ למה נאמרה פרשת נדרים (הלזו) סמוך
₪8 ראה תגיא פ>"ז. פ"ח. פי"ב.
9) וע"ד פיי הה"מ במרז"ל ,אל יאמר אדם אי אפשי כו' אפשי כו'", שזהו דוקא בצדיקים משא*כ בע"ת, מכיון ש,סורו רע", צ"ל .אי אפשי" (לקו"ת ואתתנן (ט, 4 מים רבים תרל"ו (ע' רלד). סה"מ תש"ד (ע' 136). נתבאר כלקו"ש שם ס"ע 1182 ואילך).
0 עפ"ז יש לבאר טעם כל מקום שספקו לקולא -- דלכאורה למה יכנס לספק (או -- למה אסרו חכמים רק הודא וביותר יקשה מחיוב אשם תלוי -- שהוא על הספק). וראה קדושין (עגי א) ספק יבוא בקהל (ובלקו"ת תזריע ר"ה קמיפלגי ספ"ד).
1 רשב"ם ר"ה לומר (ב"ב קכו ב)
2) להעיר כה"ג בדחו"ל : כח דהתירא עדיף (להשמיענו -- רש"י כיצה ב, ב ו"ה דהתירא).
3) ראה לקו"ש שם ע' 1077 ואילך.
בוט\\ת א
לכניסתם לארץ ישראל:
החפרש (העיקרי) שבין עבודת בנלי במדבר לעבודתם בא'"י הוא בזה שבמדבר לא היו עסוקים בעניגים גשמיים, שהרי הין ניזונים שם ב,לחם מן השמים" -- מן, ושתו מים מבארה של מרים, וגם לא הי' להם להתעסק בהספקת לבושים, כי בגדיהם גדלו עמהם *י; משא'"כ בארץ ישראל הוצרכו לעסוק במלאכת החרישה וזריעה וכו' -- ודוקא עבודה זו היא כנ"ל, תכלית הכוונה העליונה: לעשות לו ית' דירה בתחתונים.
ולכן כשעמדו להכנס לא"י ולהתעסק בה בעבודה זו, נאמרה להם 8' הפרת נדרים, שגם תוכנה היא הד עבודה עם הענינים הגשמיים כנ"ל.
ו אמנם מכיון שבפועל כתוב גם בפרשה זו עצם הדין של נדרים - וגם זה נאמר להם סמוך לכניסתם לא*"י ולהתעסקותם בהענינים הגשמיים -- מובן שגם בזה יש הוראה באופן העבודה הלזו:
נקודת ענין נדרים הוא ,לא יחל דברו* -- היינו ש,לא יעשה דברין חולין" -- תהו אופן העבודה בה" ענינים הגשמיים, לפעול שגם ,דברין* הגשמיים לא יהיו ,חולין", אלא להמ" שיך בהם קדושה*'.
4) ראה לקו"ת ריפ שלח. לקו"ש שם ע' 1042 ואילך.
5 כמ"ש (עקב ח, 3) ,שמלתך לא בלתה מעליך". וראה ילקו"ש שם, פרש"י שם.
6) ראה גם בדא"ח (תו"א יג, א. סידור קמה, ד ואילך, דרמייצ ח, א. ועוד) בביאור ענין ,חולין שנעשו על טהרת הקודש"
מצוטט ב־2 עמודים
- מאמרי אדה"ז צט לקו"ש חי"ג ע' 108
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'שי"ת לקו"ש חי"ג ע' 108
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.