83

מעלתם וכָו', משא"כ כאן כנ"ל. ה. אבל גם לפי' זה קשה:

א) דוחק לומר שה,בית-עולמים" (קבוע) ייקרא בכתוב בשם ,אהל"

ב) נתבאר יי בביאור הפרש"י הג"ל בר"'פ פקודי שהטעם למה אין רש"י מפרש שם ש,המשכן משכן" קאי על משכן שילה ועל ביהמ"ק (כ"א על ב' המקדשות), לפי שעל משכן שילה לא יתכן הלשון ,משכון": משכון הוא דבר הניטל מהלווה באופן עראי וזמני עד שיפרע החוב שאז חוזר המשכון לבעליו, וזה שייך לומר רק בנוגע לב' המקדשות (שבביהמ"ק השגי הוחזר ביהמ"ק הא'), כי אף שאינם דומים זל"ז בכל פרטיהם 'י, מ"מ שווים הם בנקודתם העיקרית, ששניהם ,בית" לד הקב"ה; משא"כ משכן שילה הוא רק דירת עראי -- וא"כ איך אפ"ל ש,מש-

9) כקושיית הר"ע מברטנורא עְה"פ, וא' מהקושיות במשכיל לדוד. אבָל מ"ש עוד שעל פיי הבִּי קשה איך מזכיר החורבן בתוך הברכות, הרי כנ"ל אי"ז חלק מהד ברכות, כ"א חלק מהטעם למה אין על מה שתחול הקללה.

עד"ז מובן שאין לומר כמו שכתב שלפי' הא' קשה, המוכח שהכתובים איירי בנבואה דלעתיד, ואין ענין זה נבואה (לפַה האי). וגם ; משמעות הכתובים שהם ברכות, וענין זה אינו ברכה כ"א הזכרת צדקתם - כי כנ"ל הרי פסוק זה הוא רק בְעין הקדמה וְטַעִם להנאמר אח"ֶבָ. וקושיתו השני או"מ מפני עו טְעם: הרי גם לפ" הב' א"ז ברכה כ"א הזכרת טובתם (אף שבדוחק ייל שכוונתו היתה לברך את ישראל שיה" לה המשכן שילה ובית עְוְלמים).

0) בלקו"ש חי"א ץ' דד1 ואילך.

11 ראה פרשיי נה 0 כזה תצוה כח, ל.

בל א

כנותיך" קאי כאן גם על משכן שילה בחורבנו להיותו ,משכון?? (ולפי' זה ש,משכנותיך" היינו ,אהליך" (אלא כפי שהם בחורבנן), הרי בע"כ צ'ל שכלול בהם משכן שילה -- משא'כ בפ' פקודי שמפני קושיא הנ"ל מפר" שים שהכתוב לא קאי על שילה):י.

לכן מוכרח רש'י לפרש גם הפי' הראשון, ואדרבא, הפי' הראשון הוא הקרוב יותר לפשוטו של מקרא (ולכן הוא הראשון, העיקרי) -- כי לפי' הא' הקושי הוא בסדר הכתוב (וי"ל סרס המקרא ודרשהו**), משא"כ לפי' הב', שקשה בתוכן הפי' של הפסוק. בנ"ל.

ו ההוראה מפרש"י הנ"ל:

מתוכן פירושו נראה גודל ענין ה" צניעות, שאף זה ,שאין פתחיהם מכוו" נין זה כנגד זה" שלכאורה אינו ענין עיקרי בצניעות. שהרי תכליתו הוא רק ,שלא יציץ לתוך אהל חבירו", הנה גם דבר זה בכחו לפעול שאפילו בלעם הרשע. ,עלה בלבו שלא לקללם", ועד שברכם : כנחלים נטיו גו'.

ההוראה מזה: אל יאמר אדם, שבד דבר גדול ועיקרי בצניעות -- כעין זה ש,בל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין" -- יהי' נזהר, אבל בפרט קל ביותר אין מן ההכרח לדקדק כ"כ: - כי עליו לדעת שגם פרט זה הוא

2) ראה בארוכה לקו"ש הנ"ל.

3 כפרש*י ושמביאו ראשון -- פנחס כז, ב (משא"כ לדִעַה הב' שם),

אלא שדוחק הוא קצת ע"ד הפשט (וב" אמרו ,וזרשהו") ולכן לא פ" כן רש"י בבהעלתך (ט, 5) -- כיון דפשוט לומר שאהרן הי' בביהמ"ד, משא"כ נשיאים וכל העדה שבפנחס.