80
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי
ופרש"י:; ,עלה בלבו שלא לקללם" -- והנהגה זו היתה גראית ב(,שוכן") אופן חגיית ישראל לשבטיו, לכן מפרש רש"י ש,ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין", שזה מורה שהיו נזהרין ביותר בענין ה" יוחסין (שהרי התיחסותם על כל שבט ושבט הי' (כמבואר בפרש"י ") ע"י ש,הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידתם וכו' "), שזה מורה על מעלתם הנפלאה במידת הצניעות *:. וכיון ש-
בב*ב (ניצוצי
בלץ א
ראה בלעם מעלה זו נתפעל ביותר עד ש,עלה בלבו שלא לקללם".
אבל לפי"ז הרי הי' צ"ל כתוב .וירא את ישראל שוכן לשבטים", דמשמע שאין השבטים מעורבין יחד; ומאחר שדייק הכתוב לומר ,שוכן לשבטין", היז הוכחה יי שראה עודיי ענין נעלה -- המתבטא ב.לשבטיוי בכל שבט ושבט בפ"ע ניכר שזהו שבט ישראל -- ומפרש רש"י שגם ,ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אהל חבירו* *י. ומובן שגם ראיית מעלה זו גרמה ש;עלה בלבו שלא לקללם".
ג. ומתאים לההקדמה מבאר רש"י המשך הכתובים, שמשבא בלעם אחרי
7 במשכיל לדוד כתב ש,שכן" משמע שכל יחיד ויחיד שוכן לבדו, ואלשבטיו" משמע שרק כל שבט ה" בפ"ע, אבל בני השבט מעורבין, ולכן מפרש רש"י 5' הענינים -- אבל אי"מ: דהרי על כללות העם (,ישראל") מתאים לכתוב בלשון יחיר, כמבואר כ"פ בפרש"י, וראה פי' הרי"ף בעין יעקב לב"ב שם.
וכן מ"ש שכונת רש"י במעלת הענין ש,כל שבט ושבט שוכן לעצמו* היא, שבלא הקדמה זו אין מעלה מיוחדת בזה ,שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה", כי אולי זהו מפני חשש עין הרע, אבל מכיון שכל שבט הי' בפ"ע, הרי במילא ה" גם שבט יוסף בפ"ע, ובנוגע אליו אאפ"ל שזהו מפני ע"ה שהרי .אין עין הרע שולטת בהם* (פרש"י ויחי מח, טז), ובמילא מוכרח לומר שזהו משום צגיעות -- אי"מ כלל, כי שבט יוסף מאן דכר שמ" בפרש"י כאן !
8 ובפרט לפי מ"ש בדפוס ואשון : .וראה שאין פתחיהן כו' * (בוא"ו).
9 ע"פ המבואר בפנים מובן ג"כ הא דאינו מסיים מעין הפתיחה ,שלא יציצו זה
הערות
- 1. - בשבחן של ישראל" אייימ כלל, שהרי כו"כ דברי נבואה אמרר: פי' הב' בפרש"י עה"פ מה טובו וגו': בפרשיי עֶה'פ זדט],
- 2. ופי" תיבות ;רוח אלקים*" כבר פירשו המפרשים שהכונה בזה שנתהפכה רוחו ומחשבתו להיגת מתאים לרצונו ורוחו של אלקים. וראה לעיל ע' 51. ולהעיר מפרש"י פנחס כז, טנ
- 3. ועדיז מובן למה אין מפרש כמ"ש בזוהר * (ח"ג ריא, ב) ש,ותהי עליו רוח אלקים" קאי על בנ"י, הינו שאז שרתה השכעה על בנ"י, כי כג"ל בפשוטו של מקרא אי"מ השייכות : איך תגרום ראיית בלעם שתשרה השכינה על בנ"י. ואין לומר (כמ"ש באוה"ח על הכתוב) שכונת הכתוב .וירא גו' ותהי עליו רוח אלקים", שראה שהשכיגה שורה (בכלל) על בג"י, כי אין הלשון ,ותהי* משמע כן.
- 5. במובר א, יח.
- 6. וזהו טעם הוספת רש"י ,ואינן מעורבין* -- שלכאורה תיבות אלו מיותרות -- אלא שרוצה להדגיש בזה המעלה שבכל שבט ושבט שוכן בפ"ע, שזה מורה שה" צניעות היא במעלה נפלאה : ,ואען מעור רבין":
- 6. '*) ,כן נראה שהוא דעת התוס' דף םס ע"א ע"ש ודו"ק היטיב* אורות שם. וכ"ה במהרש"א בב*ב שם. וכן נראה דעת הרי"ף והרא"ש שם -- ועפ"ז מתורצת קושיית הדברי דוד להס"ז (עה"פ) על התוס.
- 7. לזה" או כיו"ב --
- 8. כי הדיוק כאן אף שזהו חברו, מאותו השבט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.