46

46 לקוטי

בנוגע לשאר בנ"י*' ,אם גו' לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי גף * -- ובפסוק זה נאמר ;וישבו וילינו עליו גו' *. על משה?

ואף שבפועל הלינו גם על משה, כמ"ש" ,וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל גו'" -- הרי: א) גם אהרן בכלל (ובשוה, לכאורה, למשה), וכאן מזכיר רק את משה. ב) ועיקר: פשוט שעון התלונה על הקב"ה חמור יותר מהתלונה על משה. ומדוע מדגיש הכתוב שחלינו את כל העדה עליו -- על משה :1

ומכיון שרש"י בא לתרץ (גם) קושיא זו לכן מעתיק גם התיבות ,וילינו עלין" *י.

ועוד: נקודת התירוץ בפרש"י בכוונת כל הכתוב -- מבוארת ע"י התיבות ,וילינו עליו" (כדלקמן). ולכן מעתיק רש"י גם תיבות אלו.

ד והביאור בזה: כתוב זה בא לתרץ קושיא פשוטה: בהפסוקים שלפנ"ז מבואר איך שחרה אף ה' בבנ"י, עד שאמר ,אכנו בדבר ואורשנו" יי, ואעפי"כ פעל משה ע"י תפלתו ש-

4 יה לה.

5) שם, ב.

6 וגם קושיא זו -- ראי' (לרשיי) שאין פי' הכתוב שהלינו עוה"פ את בנ"י - דהוי שינה הכתוב וכתב כאן עליו.

זו ומעתיק תיבת ,וישובו" -- לפרשה ולשלול הפי' ,וישובו* הלינו עוה"פ, וכנייל.

ואף שב' ענינים אלו [(א) ש;וישבו" אין פי' --- עוה"פ, ב) לתרץ ה,עליו" (וכוונת כל הכתוב)] הם ב' ענינים נפרדיםי והו"ל לרש"י לפרשם בב' דבורים נפרדים, כידוע - מ"מ היה תלויים זב'"ז (כבהערה הקודמת).

8 יכב

הקב"ה אמר ,סלחתי כדבריך" *י, שלא ימותו תיכף, אלא במשך הארבעים שנה, ועד ש,לא מת אחד מהם פחות מבן ששים וכו'"*י -- וא'כ למה לא הועילה תפלתו של משה גם בנוגע להמרגלים שלא ימותו תומ"ייי עוד באותו יום (וכדמוכח ממ"ש אח'"כ :9 ,וישכימו בבקר וגו'" -- דע"פ פש"מ כל הכתוב קודם לזה (כולל ;וימותו האנשים וגו'" יי) אירע באותו יום).

9) ש, ₪

0) פרש"י שם, לב

1) ומה שתי' האוה"ח הוא ע"ד הרמז כו' (ראה לעיל הערה 6).

2) י, מ

3) כן הוא ע"פ פששיימ (ראה תשובות הרא"ש -- הובא בביי ובייח או"ח סתק"פ).

אבל ע"פ ההלכה מפורש בטושו"ע (שם ס"ב, וכייה בסוף מגלת תענית) שמתו בייז באלול (וראה ב"י שם -- ובאה"ט שם סקייג שמתו בז' באלול, וכן מפורש בתיב"ע), ועפ"ז הפסוקים לו"לח הם מאמר המוסגר (כדי לסיים ספור הנעשה במרגלים עצמם).

-- וראה לקו"ש כרך ח' ע' 298 שעפ"ז מובן מ"ש בתניא ספכ"ט ,לא הראה להם מרע"ה שום אות ומופת כו'י, עייייש. ולהעיר שלא קאי אדה"ז בשיטת הב"י (,;שמיד נשתרבב לשונם כו' והיו מתמצים בחולאים רעים עד ז' באלול"), כי א"כ ראו מיך אין נשתרבב לשונם והתחילו החולאים --. וגיז הוא אות ומופת.

ופי" הב"י הוא עפ"י המכילתא (בשלח (טז, יג) שהובא בפרש"י בהעלותך יא, כ) ש+הרשעים אוכלין ומצטערין שלשים יום והז כשרים כו'", אבל לפי הספרי (שם. פרש"י שם) ,הכשרים מתמצים על מטותיהם משא"פ הרשעים" -- אין לומר שהמרגלים יהיו מתמצין בו

ולפי הספרי צ"ל שכאן מתו מיד - או שגם לשונם לא נשתובב מיד*. וגם זהו -- בדא"פ -- יסוד אדה*ז בתגיא.