45

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

-- כ"ז מובן ואין רש"י צריך לכותבו בפירוש '.

ב. אח"כ ממשיך רש"י (באותו הדיבור): ,כל הוצאת דבה לשון חנוך דברים שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו כמו' דובב שפתי ישנים וישנה לטובה יי וישנה לרעה. לכך נאמר כאן מוציאי דבת הארץ רעה שיש דבה שהיא לטובה" ::.

בפשטות קשה לרש"י מש"כ אח"כ ,(מוציאי) דבת (הארץ) רעה". וכאן כתוב ,(להוציא) דבה (על הארץ)" בלי הוספת ,רעה" -- וע"ז מתרץ ש,דבה* כל דבור במשמע .וישנה לטובה וישנה לרעה, לכך נאמר מוציאי דבת הארץ רעה שיש דבה שהיא טובה".

אבל עפ"ז אינו מובן :

א) מקום פי' זה הי' צ"ל בפסוק הבא, כי שם מתעוררת הקושיא: למה מוסיף ,רעה".

ב) גם את"ל (מאיזה טעם) ששייך הוא לתיבה ,דבה" שבפסוק דילן -- הרי בפשטות אין קשר בין פי' ,דבה עם מש"כ רש"י בתחלת דיבור זה -- וא"כ הי' צריך רשי לפרשו בדיבור בפ"ע -- להעתיק תיבת ,דבה* ולפרשה: כל הוצאת דיבה כו'.

ג) למה כופל רש"י עוה"פ בסיום פירושו ,שיש דבה שהיא לטובה", הרי כבר כתב ,וישנה לטובה וישנה לרעה" ?

ג, הביאור בכ"ז:

נוסף על הנ"ל, שכוונת רש"י לשלול שלא נפרש ,וישבו וילינו", שהלינו שנית -- הנה בעיקר בא לתרץ הקושיא האמורה: כל הכתוב מיותר, בי אין בו חידוש.

ועוד בא לתרץ קושיא נוספת בפסוק דילן : בדברי הקב"ה למשה בפרשה זו מדגיש שהתלונה שהלינו המרגלים היתה על הקב"ה, וכמפורש :: ,עד מתי לעדה הרעה הזאת [המרגלים :י] אשר המה מלינים עלי גו'", וכן מפורש

הערות

  1. 1. ) בפשטות ה" אפ"ל שכחגת רש"י לפרש שמ"ש ,וימותו האנשים וגו" -- הכוונה לאותם האנשים הנזכרים בפסוק זה [כי ממשמעות הכתובים יש מקום לומר שאינם אותם האנשים (וכפי" הרא"ש -- הובא בב"י שבהערה 23) דאל"כ ,האגשים"* פעם ב' ל"ל, וגם למה חוזר עוה"פ ,מוציאי דיבת הארץ רעה" -- אבל ראה לקמן בפנים ס"ד], ועפ"ו תומתק הדגשת רש*י ,אותם",
  2. 2. אבל אין לומר שזהו עיקר כוונת רש"י בתיבות אלו, כי א"כ הו"ל לרש"י לפרשו עַה"פ ,וימותו גו'* ולא כאן על התיבות .וישובר וילינו עליו".
  3. 0. שה"ש !, <.
  4. 0. ומה שהקשה הרמב"ן (ומביאו גם הטור הארוך) ממ"ש (משלי י, יח. כה, 05 ,ובוציא דבה הוא כסיליי ו\,דבתך לא תשוב" -- הרי שם א"צ לפרש ,רעה" כי בא בהמשך להנאמר לפנ"ז בקרא (ראה פרש"י ומצו"ד שם) ומובן הוא מעצמו.
  5. 1. עפ"ז מובן דיוק ל' רש"י ריש פרשתנו ,לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיי" (דלכאורה הול"ל ,על שדברה באחי'" -- ל' הכתוב -- ותו לא) -- כי רצונו להדגיש שדבה -- סתם -- דברה באח", לא הבה רעה, דהרי כל מה שאמרה ה" אמת (וגם ,לא נתכוונה לגנותו" (פרש"י בהעלותך יב, א)), אלא שהיא חשבה שאי"ז רצוי -- ולפי האמת ,יפה עשה* (פרש"י שם, ד וראה פרש"י שם, ח), ואעפי"כ געָנשה, כ"ש המרגלים שהיו צריכים להמנע מלדבר על א"י, (ואעפ"כ לא פרשיי כן שם בפירוש -- כי אי"ז נוגע לפי' הפשט של הכתוב ההוא),
  6. 2. ין, כ 3) פרש"י שמ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.