42

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

42 לקוטי

בכ"ז על האדם להתבונן קודם לימוד התורה.

וזוהי הוראת ,ויתורו את ארץ כנען* הנאמר בתור הכנה לכניסה לא"י: לפני קיום המצוה צריך האדם ,לתור* ולהתבונן בענינה וכוונתה ותכליתה של התורה והמצוה שבא ללמוד ולקיים.

עפ"ז מובן איך שתוכנו של ,שלח" -- שמשה הוא המשלח" (ועד"ז -- בחי' מרע"ה שבכל נפש ונפש מבית ישראל יי) היא הנקודה היסודית דכל פרשיות הסדרה, שכולן נקראות ,שלח" ולא עוד אלא שנאמרה בתחלת הסדרה, קודם שנאמרו הציווים שבה -- כי הוראות הנ"ל הנלמדות מסיפור שילוח המרגלים, באות כהקדמה ויסוד לכל המצות.

ו אמנם עפ"י הג"ל צריך להבין: מאחר שהענין ד,שלח גו' ויתורו את ארץ כנען" יש בו הוראות עיקריות ויסודיות, הרי לכאורה הו"ע הכרחי, ולמה תלה הקב"ה ענין זה בדעתו ורצונו של משה באמרו: ;שלח לך -- לדעתך, אני איני מצוה לך אם תוצה שלח":י!

ויובן עפ"י המבואר לעיל, שתכלית קיום התורה ומצות היא להמשיך אלקות בענינים הגשמי', ובאופן האמור במדרשיי בנוגע לחידוש דמ'ת - ,תחתונים יעלו לעליונים".

והנה החילוק שבין עליון דנדו"ד לתחתון -- בין בורא כביכול לנברא -- הוא, שבורא הוא בחי' משפיע ונברא הוא בחי' מקבל ; הנברא מציע אין לו כל מציאות, והוא ,מקבל" כל מציאותו מהבורא. והיות שעניז מתן התורה והמצות הוא שהתחתון יתעלה לבחי' העליון, כביכול, הרי מובן שתוכן עלי' זו היא שהתחתון יתעלה להיות בבחי' משפיע כמו העליון

(וכמרז"ל יי ,נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית", שהוא בחי' משפיע כביכול במעשה בראשית *י. וכן בתורה הרי אמרז"ל = שהקב"ה חייך ואומר ,נצחוני בני נצחוני בני" [שהרי זהו אמיתית ענין שותף, שלפעמים ,מנצח* שותף זה ולפעמים -- השני] ) וישראל מוסיפים ?* ומשפיעים יי בתורת.

ועפי"ז מובן זה שההוראות הנ"ל שבענין ,שלח גו' ויתורו גו'" לא נאמרו באופן של ציווי, אף שמוכרחות הנה -- כי כאשר האדם מקיים ציווי

זל) שבת י, א קיט, ב. טור או"ח סי רסח. שו"ע ארה"ז שם ס"א, וראה או"ת להה"מ בראשית ד"ה כל האומר ויכולו (ג, ג. בהוצאת קה"ת תשליג).

9 ב"מ נט ב. וראה רה (בה, א): ,אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזזלין אתם אפילו מוטעין".

1 שלכן בכ"מ נקראו התורה כלה וישראל חתן (ראה לקו"ת תצא לז, סע"א ברכה צג, ד ואילך).

הערות

  1. 3. ובעת השילוח -- המרגלים כשרים היו (במדב"ר פט"ז, ה. תנחומא שלח 4. פרש"י פרשתנו יג, ג
  2. 4. תניא רפמייב.
  3. 5. פרש"י ר"פ שלח מבמדב"ר פטייה ח. ותנחומא שלח דדה.
  4. 6. שמו"יר פייב, ג. תנתומא וארא טו.
  5. 8. להעיר מב"ר פצ"ח, ג: מה הקב"ה בורא עולמות אף אביכם כורא עולמות. וראה מכתב כללי (ושיחת) י"א ניסן תשלייב (נדפסו בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (קהיית תשל"ו) ע' שריימ).
  6. 0. וחיוב הוא ,לאפשא לה" (והר ח"א יב, ב. תו"א מקץ לט, 05

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.