40

0 לקוטי

-- גם אם טוכ"ס יהי' זקוק לגס -- לעשות התלוי בו בדרך הטבע ולמעט את מספר הנסים או את פרטי הנס'י עד כמה שאפשר], אבל בטוח ה" משה שיעלו ויכבשו וכו', כי כן ציוה ה'; אולם המרגלים, לאחרי שספרו עיד העם והערים והארץ הוסיפו והסיקו מסקנא ,לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו"*, הינו שמחמת הקושיים שראו בכיבוש א"י בדרך הטבע הסיקו ש;לא נוכל לעלות" לכובשה, אע"פ שכן ציווה הקב"ה.

ג. עפ"ז מובן שההוראה מסיפור המרגלים היא שייכת לכללות התורה ומצות: יסוד עיקרי בקיום כל הד מצות הוא -- הידיעה, שמכיון שהמצות הם ציוויי הקב"ה, ברור הדבר שאפשר לקיימם*, כי אין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן'.

והרי גם בשר ודם אם רק בדעת ידבר, לא יצוה לעשות דבר באם ידע שאין ביכולת המצווה לקיימו. ובפרט אם הציווי בא מאדם שעשה את +המצווה" -- כמו-אומן העושה כלי -- שבודאי עושה אותו באופן שיוכל למלאות התפקיד אשר בשבילו נעשה (אלא שהאדם עלול לטעות בחשבון) -- ועאכו"כ מלך מלכי המלכים הקב"ה

ד) בי .למגנא".

*ד) יג, לא

8) שמזה עוד הוראה : במי"ת גם המרגלים אמרו ,נעשה ונשמע", ואעפ"כ נכשלו בענין זה אח*כ, שמזה הוראת משארז"ל (אבות פ"ב מ"ד) .אל תאמין בעצמך" (וראה לקו"ש ח"ה ע' 138 ואילך).

9) שמו"ר רפכ"ט. במוב"ר פייב, ב תנחומא נשא יא, וראה ע"ז ג, א.

ועצם הטוב והצדק, שלא ידרוש מה" מצווה (שעשה אותו וכו') דבר שאין בכחו (כח שנתן בו) לקיימו (וחרי אצלו לא שייך ח"ו טעות בחשבו]ן).

אלא שלאחרי ידיעה זו, הרי גם בנוגע לקיום המצות -- -אין סומכין על הנס"יי [ואדרבה: ענין עיקרי במצות הוא לקיימם בדרך הטבע. כי מכיון שעיקר ענינם הוא לעשות לו ית' דירה בתחתונים, במילא צריך להיות קיומם בדרכי הטבע דוקא, בכדי שטבע העולם עצמו (בחי' +תחתונים") ייעשה לדירה לו ית''], ולכן צריך להיות ;שלח גו' ויתורו גו' ", בכדי לדעת באיזה אופן אפשר לקיים את המצוה דעלה נעלה בדרך הטבעי

ד והנה מכיון שהוראה זו, שייכת ומוכרחת בכל המצות, לכן באה בענין וסיפור ההכנה לכניסה לא*י, לפי שהד כניסה לא"י הו"ע כללי בכל המצות כולן.

והביאור בזה: תוכן ומעלת א"י מבואר בכתוב יי: <ארץ אשר גו' עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", היינו שבה ההשגחה העליונה היא באופן פנימי וגלוי (יותר מבשאר הארצות *י), ז. א. שבאה"ק -- גם בה-