37
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(וע'ד מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח" -- דעם היות שלא נמצאת שום מעלה ב,דכא ושפל רוח" לגבי .מרום וקדוש*. בכל זה, רוצה הוא לשכון ב,את דכא ושפל רוח" דוקא).
ועד"ז היא מעלת הענוה שהי' אצל משה רבינו*, דנוסף על מה ,שחשב שאם הי' לזולתו כחות וחושים שלו הי' מגיע למעלה יותר", שענוה זו היא בשייכות למעלות שהגיע אליהן ע'י עבודה (לאחרי נתינת הכחות והחושים מלמעלה), שהיא ,ענוה* שעפ"י חשבון וטעם; הנה זה שהי' משה עניו למרות מעלתו בנבואה (וכיו"ב)
בהעלותך ג
-- היא להיותו עניו בעצם", והל' בטל לגבי כל אדם *.
יו"ד,. והנה ידועיי, שדוקא ג"י אופן חלימוד דבבלי מגיעים לבחינת הכתר שלמעלה מהשתלשלות. ועפיז יש לומר, שפלוגתת ר"י ור"נ אם בטלה ענוה משמת רבי -- היא פלוג" תא בכווגת המשנה <משמת רבי בטלה ענוה" '':
גם בנוגע לענין זה שייך ה,חשבון", שבאם
הערות
- 1. לקוטי
- 2. המבואר בפנים הוא [לא הענוה דספירת הכתר, כ"א] הענוה שבאופן דספירת הכתר (היינו לא מפני שיש סברא שכלית ועיד הנ"ל -- שמחשיב כו). ועפיז גם מובן שענוה זו אפ"ל בכ"מ שישנה ,עבודה" שלא ע"פ טו"ד. ועד *מרזייל במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו -- שאחד הפי בזה וקאי במשינג ואתה מחיי את כולם (תו"א טז, א) -- ה"ז בספיהת המלכות.
- 7. ישע" נמ/ טו, ראה מגילה שם.
- 8. בר"ח (שם הובא בלקו"ת ואוה"ת שבהערר 43) : ,ענוה דאיהו שכינתא עילאה . . ודא דרגא דמשה דאיתמר בי' והאיש משה עניו מאד (ובלקו"ת שם : ד,שכינתא עילאה הוא בנה") . . ועוד ימצא ענוה אפי' בַכתַר . . והוא נקרא אין להיותו מחשיב עצמו לאין נגד המאציל . . ועל זה אמר משה רבינו ע"ה ונחנו מה". ולא הוזכר שם על הענוה שהיי אצל משה שהוא ענוה שבכתר, אבל עיין בביאוה*ז (שבהערה 21): אבל בקדושה הוא בחי" כיטול במ"ש והאיש משה עניו מאד . . פ" עניו לשון בחי' ביטול . . שלכן נק' ע"ס הגנו" זות במאצילן בשם ענוי ארץ כו'. ובביאוה"ז להציצ שם: ,וע" בר"ח אשר ייג מדה"ר
- 5. כולם מורים על הענוה . . וזהו ענין מרזיל ענוה גדולה מכולם", ומוכח שהענוה דמשה הוא ג"כ בחיי הכתר. וראה לעיל הערה 446
- 9. ראה ד"ה זכור שם : הנה זהו גופא מה שהטעם הזה פעל בו (במשה) הענוה והשפלות הוא מצד הביטול עצמי שלו כו, ומי שהוא בטל בעצם מתקבלים אצלו טעמים כאלו וגורמים לו ענוה ושפלות כו'.
- 0. ראה תו"ח (שמות קכ, ב): ואמנם ענין הענוה יתירה הוא שפלות הב' שאינו לפי המדה כלל והיא השפלה בעצם מציאות כו' . . הוא הנק' ענוה שנא' והאיש משה עניו מאד כו' עיי"ש שגם בזה הוא מרגיש א"ע למטה מכל אדם.
- 8. ולהעיר מהפירוש שמשה ה" עניו מאד -- מעקבתא דמשיחא (ראה תו"ח שם סך, ב. ספה"מ קונטרסים ח"א ע' 106 ואילך. ספה"מ תש"י שם ע' 237)
- 1. ראה שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פני"ד ואילך, המשך תרס"ו ד"ה ויתן לך. ספה"מ תשייח דייה אמר רבא חייב אינש פי"א:
- 2. עוי"ל (בדוחק עכ"פ. גם ע"ד ה" מבואר לעיל ס"ה), שגם לדעת רץנ, מכיון שגם ענין ההצלה מן החטא, אף שהוא ענין חוש, מסובב הוא מהתורה שלמד -- לכן
- 11. הי' לאחר אותם הכחות הי' בא למעלה גדולה יותר [בלימוד התורה, ובמילא -- גם] בירייחי
- 12. אלא שמכיון ש;חשבון" זה אינו באופן > ישיר [כי הכחות שנתנו לו מלמעלה הם רק בנוגע הלימוד עצמו, והיר"ח באה מצד עבודתו], לכן לחשבון -כזה צריך ענוה יתירח, ומשמת רבי בטלה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.