35
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
התורה פועל שינוי באדם הלומדה עד שאינו שייך לחטא -- ובמילא לא הי" ר"י יכול להיות ,ענין" :י,
וּ [וע"ד זה יש לישב גם מה שר"י לא אמר לתנא לא תיתני יר"'ח דאיכא ר"נ:
מסופר בגמרא" ,דאימי' דר"נ (בר יצחק) אמרי לה כלדאי (חוזים בכוכבים **) בריך גנבא הוה, לא שבקתיי גלויי רישי' אמרה לי' כסי רישיך כי היכא דתיהוו עלך אימתא דשמיא ובעי רחמי (בקש רחמים שלא ישלוט בך יצה"ר יי)", ופ"א ,נפל גלימא מעילוי' רישי! . . אלמי יצרי' כו' ".
והנה ענינו ומעלתו של ירא חטא אינו בזה שאינו עובר עבירה בפועל (שזה יכול להיות מפני יראת העונש, מפני מורא רבו בו"ד וכיו"ב) כ"א שירא מפני החטא, ירא (מדה שבלב) לעבור על רצון השם וכו' יי.
משא"כ היראה של ר"נ, קסבר ר"י שמכיון שהיא נעשית ע"י כיסוי ראש ותפלה -- הרי אין זה ענין של יראת חטא בעצם בלבו ובנפשו, ואדרבה הכיסוי ראש צריך להוליד בו בכל פעם מחדש (כנ"ל בגמרא) אימתא
בהעלותך ג
דשמיא, וגם אז אינה יראת חטא כי אפשר שישלוט היצה"ר וצ"ל בעי רחמי -- וע"י ב"ז לא נעשה שינוי בו שיחא נקרא ירא חטא, כ"א רק שניצל מעשיית החטא** (וע"ד שיטת ריי הנ"ל בפעולת התורה שמצילה מעשיית החטא)].
זה מקור ודוגמא להסברה הנ"ל -- שריי ורינ פליגי אם לימוד התורה (ועד"ז כיסוי הראש ותפלה) פועל שינוי באדם שלא יהי' שייך לחטא או שרק מונע ומציל מפעולה -- מצינו במס' ברכות * :
אסור לקרוא ק"ש כנגד מי רגלים, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה יטיל לתוכן מים -- פלוגתא דר"נ ור"י (בפירוש הברייתא): ר"נ סובר, ש" באם הכלי יש בה כבר מי רגלים, ובא להטיל לתוכן מים -- אז (לדעת ר' זכאי) צריך להטיל לתוכן רביעיתי אבל ,בתחלה", שקדמו המים למי רגלים, מתבטלים הם במים כל שה, כי ,ראשון ראשון שנופל לתוך ה" מים מתבטל"זי; ור"י סובר, אשר (לר' זכאי --) גם ,בתחלה" צריך לרביעית מים. ועביד עובדא: ,א"ל ר"י לשמעי' אייתי לי רביעתא דמיא כר' זכאי" -- אפילו בתחלה:'.
וי*ל שפלוגתת ר"נ ור"י -- אם בתחלה צריך לרביעית מים לבטל את המי רגלים -- היא פלוגתא (כללית) באופן ה,בעלות? והפעולה של
,שלא ישלוט בך
הערות
- 1. ואף שבפועל הי" רב יוסף עניר -- הנה מכיון שענותנותו של ר"י היתה מצד זה שלדעתו לא פעלה בו התורה ענין חדש, והיינו שלא ידע מהמעלה שיש לו (לדעת רינ), הרי אין זה ענין הענוה. כי ענוה היא שאף שיודע מעלתו ובכ"ז הוא עניו כו' (כנ"ל בפנים).
- 2. שבת קנו, ב.
- 3. פרש"י שם.
- 4. ראה תויו"ט סוף מס' סוטה. לקו"ת קרח נג, ד. מטות פב, א. ובכ"מ.
- 5. וכפשטות הל' יצה"רי.
- 6. כה, ב.
- 7. פרש"י שם. -38) ברכות שם, פרש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.